עמותה בישראל: המשמעות המשפטית והמעשית

מהי ההגדרה של עמותה? עמותה היא תאגיד שהוקם למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו. הכנסות ועודפים נשארים בעמותה ומשמשים לקידום המטרות שנקבעו בתקנון.

המסגרת המשפטית נקבעת בחוק העמותות, תש"ם-1980. החוק מסדיר את הקמת העמותה, מוסדותיה, זכויות החברים וחובות הדיווח שלה.

המבחן המרכזי אינו אם העמותה גובה כסף, אלא מה נעשה בהכנסות. גם חנות, קורס בתשלום או שירות מקצועי יכולים לפעול במסגרת עמותה, כל עוד ההכנסות משמשות את מטרותיה ואינן מחולקות לחברים.

עמותה מבוססת על חברות ועל מנגנוני ניהול ופיקוח. לכן, לפני ההקמה חשוב להבין מי יכול להיות חבר עמותה, כיצד מתקבלות החלטות ומהן החובות שנלוות לרישום.

ההגדרה הזו מתחדדת כשמשווים אותה למסגרת סמוכה: מהו מוסד ציבורי ומה מבדיל בין השתיים. עוד שאלה שנשאלת בשלב הזה היא מי יכול להיות חבר עמותה ואילו חובות נלוות לחברות.

מהי ההגדרה של עמותה לפי חוק העמותות?

לפי חוק העמותות, תש"ם-1980, עמותה היא תאגיד שהוקם בידי בני אדם למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו. ההגדרה משלבת שני תנאים: מטרה מותרת על פי דין ואיסור על חלוקת הרווחים לחברים.

הפעילות עצמה יכולה לכלול גביית תשלומים, העסקת עובדים, התקשרות בחוזים והפעלת שירותים. ההגבלה נוגעת לשימוש בכסף ולא לעצם קבלת ההכנסה.

מה פירוש איסור חלוקת רווחים?

איסור חלוקת רווחים אינו איסור להרוויח. עמותה יכולה לגבות דמי חבר, לקבל תרומות, למכור מוצרים או לספק שירותים בתשלום, אך עליה להשתמש בהכנסות לקידום מטרותיה.

מותר לעמותה לשלם לעובדים ולנותני שירותים תמורת עבודה ממשית. תשלומים לחברי עמותה או לבעלי תפקידים מחייבים זהירות, תיעוד ועמידה בהוראות החלות על העמותה ועל מוסדותיה.

עודף כספי של עמותה נשאר בתאגיד ומשמש את מטרותיו. אסור להעביר אותו לחברים כרווח, כדיבידנד או כהטבה שמחליפה חלוקת רווחים.

לדוגמה, עמותה שמפעילה קורס בתשלום יכולה להשתמש בעודף הכספי לרכישת ציוד, לפיתוח פעילות או להרחבת השירות לקהל. היא אינה רשאית לחלק את העודף בין חבריה רק משום שהם הקימו אותה או השתתפו בפעילותה.

איזו מטרה יכולה להיות לעמותה?

מטרת העמותה חייבת להיות חוקית ומנוסחת באופן שמבהיר מה היא מבקשת לעשות. היא יכולה להיות ציבורית או להתמקד בקבוצה מסוימת, ובלבד שאינה מיועדת לחלוקת רווחים לחברים.

מטרות אפשריות כוללות:

  • רווחה וסיוע לאוכלוסיות הזקוקות לתמיכה
  • חינוך, הכשרה והעשרה
  • תרבות, אמנות וספורט
  • שמירה על הסביבה ועל המורשת
  • פעילות קהילתית והתנדבותית
  • קידום ענייניהם המשותפים של חברי העמותה

ניסוח המטרות משפיע על הפעילות שהעמותה תוכל לקיים ועל בקשות עתידיות להכרה מצד רשויות שונות. מטרה רחבה מדי עלולה להקשות על הבנת תחום הפעילות, ואילו מטרה צרה מדי עלולה להגביל התפתחות עתידית.

כמה מייסדים דרושים?

לפי חוק העמותות, שני בני אדם לפחות יכולים לייסד עמותה. על המייסדים להסכים על מטרות העמותה, שמה והתקנון שיסדיר את פעילותה.

מספר המייסדים אינו מבטל את הצורך לאייש את מוסדות העמותה בהתאם לדין ולתקנון. לפני ההגשה כדאי לבחון מי יהיו חברי הוועד ומי יופקדו על הביקורת, תוך שמירה על ההפרדה הנדרשת ביניהם.

נקודת בדיקה משמעות מעשית
מייסדים שני בני אדם לפחות לפי חוק העמותות
מטרת העמותה מטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים
שימוש בעודפים קידום מטרות העמותה
חלוקה לחברים אסורה
תשלום עבור עבודה אפשרי בכפוף לדין, לתיעוד ולכללי העמותה

הליך הרישום כרוך גם באגרות ובהגשת מסמכים. מידע נוסף על רכיבי התשלום מופיע בעמוד רישום עמותה אגרה.

המידע המלא על הטפסים והנהלים מתפרסם באתר רשם העמותות. לפני הגשת בקשה יש לעיין בהוראות החלות במועד ההגשה.

מהי ההגדרה של עמותה כשיש פעילות מסחרית?

עמותה יכולה לקיים פעילות מסחרית, כל עוד הפעילות משרתת את מטרותיה והעודפים אינם מחולקים לחברים. המונח "ללא כוונת רווח" מתאר את ייעוד הרווחים ולא איסור על יצירת הכנסות.

פעילות כלכלית אפשרית עשויה לכלול:

  • מכירת מוצרים הקשורים לפעילות העמותה
  • קורסים, סדנאות והשתלמויות בתשלום
  • שירותים מקצועיים שהעמותה מספקת לציבור
  • אירועים ומופעים בתשלום
  • גביית דמי חבר
  • השכרת נכס שבבעלות העמותה

בכל אחד מהמקרים יש לבחון אם הפעילות מתאימה למטרות הרשומות, כיצד היא מתועדת ומהן השלכות המס שלה. עצם העובדה שהכסף נכנס לחשבון העמותה אינה מספיקה כדי לקבוע שהשימוש בו תקין.

מצב העיקרון החל
עודף שמושקע בפעילות העמותה תואם את איסור חלוקת הרווחים
חלוקת עודף לחברים אסורה
שכר לעובד או תשלום לנותן שירות אפשריים תמורת עבודה או שירות ממשיים
הטבה שמסתירה חלוקת רווחים אינה תואמת את מטרות המסגרת

תרחיש אפשרי להמחשה הוא עמותה שמפעילה קפיטריה ומשתמשת בעודף מהמכירות למימון פעילותה הקהילתית. במקרה כזה הפעילות המסחרית היא אמצעי למימון המטרה, ולא דרך להעברת רווחים לחברים.

פעילות מסחרית והשלכות מס

רישום כעמותה אינו מעניק פטור אוטומטי ממס. הסיווג לצורכי מס תלוי בסוג הפעילות, בקשר שלה למטרות העמותה ובהוראות רשות המסים.

פעילות בעלת מאפיינים עסקיים עשויה לקבל יחס מס שונה מפעילות שמגשימה ישירות את מטרות העמותה. את הסיווג יש לבחון לפי הנסיבות, מבנה ההכנסות ואופן ניהול הפעילות.

לפני פתיחת ערוץ הכנסה חדש כדאי לבדוק אם הוא תואם את התקנון ואם נדרש שינוי במטרות. מומלץ גם להגדיר מראש כיצד יתועדו ההוצאות, ההכנסות והחלטות הוועד הנוגעות לפעילות.

מה ההבדל בין עמותה, מלכ"ר, חברה בע"מ וחל"צ?

עמותה וחברה לתועלת הציבור הן צורות התאגדות, ואילו מלכ"ר הוא מונח רחב המשמש גם בהקשרים מיסויים. חברה בע"מ רגילה נועדה בדרך כלל לקיים פעילות עסקית ולאפשר חלוקת רווחים לבעלי מניותיה.

  • עמותה: תאגיד הרשום אצל רשם העמותות ומנוהל באמצעות אסיפה כללית, ועד וגוף ביקורת.
  • מלכ"ר: מוסד ללא כוונת רווח. המונח אינו מציין בהכרח צורת התאגדות מסוימת.
  • חברה בע"מ: תאגיד הרשום אצל רשם החברות ובנוי על בעלי מניות.
  • חל"צ: חברה לתועלת הציבור הרשומה לפי חוק החברות ופועלת למטרות ציבוריות תחת מגבלות על חלוקת רווחים.
מאפיין עמותה חברה בע"מ חל"צ
מסגרת רישום רשם העמותות רשם החברות רשם החברות
מבנה מרכזי חברים, אסיפה כללית, ועד וגוף ביקורת בעלי מניות ודירקטוריון בעלי מניות ודירקטוריון בכפוף לכללי חל"צ
חלוקת רווחים אסורה אפשרית בכפוף לדין ולהחלטות החברה כפופה למגבלות החלות על חל"צ
ייעוד מטרה חוקית שאינה חלוקת רווחים פעילות עסקית או אחרת לפי מסמכי החברה מטרות ציבוריות

עמותה וחל"צ אינן מיועדות להעביר רווחים לחברים או לבעלי מניות. חברה עסקית יכולה לחלק רווחים לבעלי מניותיה בהתאם לדין.

לא כל עמותה מוכרת אוטומטית כמוסד ציבור, ולא כל גוף המכונה מלכ"ר הוא עמותה. הכרה לצורכי מס נבחנת בנפרד מצורת ההתאגדות.

בחירת המבנה תלויה במטרות, במנגנון השליטה, במקורות המימון ובדרך שבה רוצים לצרף חברים או בעלי מניות. להרחבה אפשר לקרוא על ההבדלים בין מלכ"ר או עמותה ועל התנאים הנוגעים למעמד של מוסד ציבור.

רוצים הצעה מותאמת?

שם וטלפון, ונחזור אליכם.

בלחיצה על "שלחו פנייה" אני מסכים/ה שפרטיי יועברו לבונים עמותה ולספקים מטעמו ליצירת קשר, בהתאם למדיניות הפרטיות (כולל הזכות למחיקה).

איך מקימים עמותה?

הקמת עמותה נעשית באמצעות בקשת רישום לרשם העמותות. הבקשה מבוססת על מטרות מוסכמות, תקנון, פרטי המייסדים והחלטות ההקמה.

ניסוח מטרות העמותה

המטרות צריכות להסביר באופן ברור מה העמותה מתכוונת לקדם. הן חייבות להיות חוקיות ולאפשר שימוש בכספי העמותה לצורכי הפעילות, בלי חלוקה לחברים.

כדאי לחשוב גם על פעילות עתידית. אם צפויים קורסים, שירותים בתשלום או שיתופי פעולה, רצוי שהמטרות יתאימו לפעילויות המתוכננות.

בחירת שם והכנת תקנון

התקנון מסדיר את החברות בעמותה, סמכויות מוסדותיה, קבלת ההחלטות וכללים נוספים לניהולה. ניתן לפעול לפי התקנון המצוי שבחוק או להכין תקנון מותאם, בכפוף לדין.

שם העמותה צריך להתאים למטרותיה ולא ליצור הטעיה. אישור השם נעשה במסגרת בחינת בקשת הרישום.

קיום אסיפת ייסוד

באסיפת הייסוד מאשרים המייסדים את הקמת העמותה, את התקנון ואת בעלי התפקידים הנדרשים. ההחלטות מתועדות בפרוטוקול המצורף לבקשה.

הפרוטוקול צריך להתאים לטפסים ולמסמכים האחרים. סתירות בין שמות, תפקידים או מטרות עלולות לחייב תיקון של הבקשה.

הגשת מסמכי הרישום

הבקשה כוללת את הטופס המתאים, התקנון, פרוטוקול אסיפת הייסוד ופרטי בעלי התפקידים. הרשם בוחן את המסמכים ויכול לבקש הבהרות או תיקונים.

בקשת רישום מסודרת מציגה מטרות ברורות, תקנון עקבי ופרטים זהים בכל המסמכים.

לאחר הרישום העמותה היא אישיות משפטית נפרדת מחבריה. היא יכולה להתקשר בחוזים, לנהל חשבון בנק, להחזיק נכסים ולהעסיק עובדים בכפוף לדין.

כיצד מתנהלת עמותה לאחר הרישום?

עמותה מתנהלת באמצעות מוסדות שמפרידים בין קבלת החלטות, ניהול שוטף וביקורת. המבנה נועד ליצור אחריות ופיקוח בתוך התאגיד.

האסיפה הכללית

האסיפה הכללית מורכבת מחברי העמותה ומשמשת מסגרת לקבלת החלטות מרכזיות. סמכויותיה נקבעות בחוק ובתקנון, וכוללות בין היתר בחירת בעלי תפקידים ואישור עניינים המובאים בפניה.

יש לתעד את החלטות האסיפה בפרוטוקולים. התיעוד מאפשר לעקוב אחר אופן קבלת ההחלטות ולבסס את הדיווחים של העמותה.

הוועד

הוועד אחראי לניהול ענייני העמותה בהתאם לחוק, לתקנון ולהחלטות האסיפה הכללית. עליו לפעול לטובת העמותה ולקידום מטרותיה.

הוועד עוסק בתקציב, בהתקשרויות, בכוח אדם וביישום תוכניות העבודה. החלטות בעלות משמעות כספית או ארגונית צריכות להיות מתועדות באופן מסודר.

ועדת ביקורת או גוף מבקר

תפקיד הביקורת הוא לבדוק את התנהלות העמותה, השימוש בכספיה ויישום החלטות מוסדותיה. גוף הביקורת צריך לפעול בנפרד מהוועד כדי לשמור על עצמאות הבדיקה.

הביקורת אינה מחליפה את אחריות הוועד. היא מספקת שכבת פיקוח נוספת ומביאה את ממצאיה בפני הגורמים המתאימים בעמותה.

חובות דיווח ופיקוח על עמותה

הרישום אינו מסיים את הקשר עם רשם העמותות. עמותה כפופה לחובות ניהול, תיעוד ודיווח מכוח חוק העמותות וההוראות הנלוות אליו.

הדיווחים כוללים מידע מילולי וכספי על פעילות העמותה. דרישות נוספות עשויות לחול לפי היקף הפעילות, מקורות המימון והמעמד של העמותה מול רשויות המס.

גוף אחריות מרכזית
האסיפה הכללית קבלת החלטות שבסמכותה ואישור עניינים המובאים בפניה
הוועד ניהול הפעילות, יישום החלטות ושמירת מסמכים
גוף הביקורת בדיקה עצמאית של ההתנהלות
רשם העמותות רישום, קבלת דיווחים והפעלת סמכויות פיקוח

אי-עמידה בחובות עלולה להשפיע על מעמד העמותה ועל יכולתה לקבל אישורים. כאשר עמותה אינה פעילה עוד, אפשר לבחון הליך מסודר של פירוק עמותה מרצון במקום להשאיר את הרישום ללא טיפול.

אישור ניהול תקין ומעמד של מוסד ציבור

רישום עמותה, אישור ניהול תקין והכרה כמוסד ציבור הם מסלולים נפרדים. תעודת הרישום אינה מעניקה אוטומטית את האישורים האחרים.

אישור ניהול תקין קשור לעמידה בדרישות רשם העמותות. הכרה כמוסד ציבור לפי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה ואישור לעניין תרומות לפי סעיף 46 נבחנים מול רשות המסים ובהתאם לתנאים החלים על כל בקשה.

שאלות ותשובות על עמותות בישראל

האם עמותה יכולה להעסיק עובדים?

כן. עמותה יכולה להעסיק עובדים ולשלם שכר תמורת עבודה ממשית, כל עוד ההעסקה משרתת את פעילותה ומתועדת כדין.

יש להפריד בין שכר עבור עבודה לבין חלוקת רווחים. כאשר העובד הוא גם חבר עמותה או בעל תפקיד, נדרשת הקפדה מיוחדת על הליך קבלת ההחלטה ועל תנאי התשלום.

האם חבר עמותה יכול לקבל תשלום?

חבר עמותה אינו רשאי לקבל חלק מרווחי העמותה רק בשל חברותו. הוא עשוי לקבל תשלום עבור עבודה, שירות או שימוש בנכס, בכפוף לדין, לכללי ניגוד העניינים ולתיעוד המתאים.

גובה התשלום ותנאיו צריכים לשקף עסקה אמיתית ולא לשמש מסלול עקיף להעברת עודפים. במקרים של זיקה לבעל תפקיד מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי לפני אישור ההתקשרות.

האם עמותה חייבת לפעול למטרה ציבורית?

לא כל עמותה חייבת לפעול לטובת הציבור הרחב. היא יכולה לקדם גם עניין משותף של חבריה, כל עוד מטרתה חוקית ואינה מכוונת לחלוקת רווחים.

עם זאת, אופי המטרה משפיע על האפשרות לקבל הכרות והטבות מסוימות. מעמד של מוסד ציבור מחייב בחינה נפרדת לפי הוראות המס.

מה ההבדל בין עמותה למלכ"ר?

עמותה היא צורת התאגדות לפי חוק העמותות. מלכ"ר הוא מונח רחב המתאר מוסד ללא כוונת רווח, והוא עשוי לשמש גם כסיווג לצורכי מס.

לכן לא נכון להציג כל מלכ"ר כחברה הרשומה ברשם החברות. עמותה יכולה להיחשב מלכ"ר, וגם תאגידים אחרים עשויים לפעול ללא כוונת רווח.

מהו מוסד ציבורי?

מוסד ציבורי הוא מעמד הנבחן לפי התנאים שבפקודת מס הכנסה. עמותה אינה מקבלת את המעמד רק מכוח רישומה אצל רשם העמותות.

הבקשה נבחנת לפי מטרות הגוף, פעילותו, מסמכיו ועמידתו בתנאים הרלוונטיים. גם אישור לפי סעיף 46 הוא הליך נפרד ואינו נובע אוטומטית מרישום העמותה.

האם אפשר להפוך עמותה לחברה בע"מ?

אין מדובר בשינוי שם או בהחלפה פשוטה של תקנון. עמותה וחברה בע"מ כפופות למסגרות משפטיות שונות ולכללים שונים ביחס לבעלות ולחלוקת רווחים.

שינוי מבנה עשוי לחייב הקמת תאגיד אחר, הסדרת נכסים והתחייבויות וקבלת החלטות מתאימות. יש לבחון מהלך כזה עם עורך דין ורואה חשבון המכירים את פעילות התאגיד.

מה כדאי לבדוק לפני בחירת מבנה ההתאגדות?

יש לבחון את מטרת הפעילות, מקורות המימון, מבנה השליטה והאפשרות לחלוקת רווחים. חשוב לבדוק גם מי יקבל החלטות, כיצד יצורפו חברים ומהן חובות הדיווח של כל מסגרת.

השוואה מפורטת בין האפשרויות מופיעה בעמוד מלכ"ר או עמותה. אפשר למצוא מידע משלים גם במסגרת מאמרים נוספים בנושא עמותות.

המידע במדריך הוא כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי, חשבונאי או מיסויי המותאם לנסיבות המקרה.

צרו קשר

בלחיצה על "שלחו פנייה" אני מסכים/ה שפרטיי יועברו לבונים עמותה ולספקים מטעמו ליצירת קשר, בהתאם למדיניות הפרטיות (כולל הזכות למחיקה).

התקשרו עכשיו073-802-0274