מי רשאי להצטרף לעמותה בישראל, ואילו תנאים חלים עליו?

מי יכול להיות חבר עמותה? אדם או תאגיד עשויים להתקבל כחברים, בכפוף להוראות חוק העמותות, תש"ם-1980, ולתנאים שנקבעו בתקנון העמותה. החוק אינו מתנה חברות באזרחות ישראלית או בתושבות קבע, אך התקנון עשוי לקבוע תנאי קבלה נוספים בהתאם למטרות העמותה.

חשוב להבדיל בין חברות בעמותה לבין דרכים אחרות להשתתף בפעילותה. מי שתורם, מתנדב, עובד בעמותה או מקבל ממנה שירות אינו נעשה חבר באופן אוטומטי.

חברות היא מעמד רשמי שמקנה זכויות בעמותה, ובהן השתתפות והצבעה באספה הכללית בהתאם לדין ולתקנון. התקנון מגדיר מי רשאי להתקבל, מי מוסמך להחליט על הקבלה וכיצד מסתיימת החברות.

לפני הגשת בקשה מומלץ לקרוא את סעיפי החברות בתקנון ולעיין במידע המתפרסם באתר רשם העמותות. מדריך זה מסביר את תנאי הקבלה, הליך ההצטרפות, זכויות החברים והדרכים לסיום החברות.

המידע במדריך הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חשבונאי או מיסויי.

חברות בעמותה כרוכה גם בהתחייבויות כספיות של הגוף עצמו, ובהן תשלום אגרה חל"צ במקרים הרלוונטיים ואגרת רישום חל"צ בשלב ההקמה. עוד שאלה שכדאי לברר מראש היא כמה עולה רואה חשבון לעמותה, ומי שעדיין בוחר בין מסגרות משפטיות ימצא הסבר בהבדל בין חל"צ לעמותה.

מי יכול להיות חבר עמותה, ומה מבדיל חבר מתורם או ממתנדב?

חבר עמותה הוא מי שהתקבל בהתאם לתקנון ונרשם בפנקס החברים. זהו מעמד פורמלי הכולל זכויות וחובות, ולא רק ביטוי למעורבות בפעילות העמותה.

ההבדל המרכזי נוגע להשתתפות במוסדות העמותה. חבר רשאי להשתתף באספה הכללית ולהצביע בה, ובכפוף להוראות הדין והתקנון גם להיבחר למוסדות העמותה.

תורם, מתנדב, עובד או מקבל שירות אינם מקבלים את הזכויות האלה מעצם הקשר שלהם עם העמותה. אם הם רוצים להיות חברים, עליהם לעבור את הליך הקבלה שנקבע בתקנון.

תרומה, התנדבות, עבודה או קבלת שירות אינן מקנות כשלעצמן זכות הצבעה באספה הכללית.

גם חברות בעמותה אינה זהה לכהונה בתפקיד. חבר רגיל אינו חבר ועד או חבר ועדת ביקורת, אלא אם נבחר לתפקיד בהתאם להליך הקבוע בתקנון.

קבלת שירות מהעמותה אינה יוצרת חברות. כך גם השתתפות קבועה בפעילות, ניהול מיזם או סיוע בגיוס תרומות אינם מחליפים החלטת קבלה ורישום מסודר בפנקס החברים.

לעובד העמותה עשויות לחול מגבלות על כהונה במוסדותיה, גם אם התקבל כחבר. לכן יש לבחון בנפרד את עצם החברות ואת הכשירות לכהן בוועד או בגוף מבקר.

הרכב החברים משפיע ישירות על קבלת ההחלטות בעמותה. האספה הכללית מורכבת מהחברים, והיא בוחרת את בעלי התפקידים ומקבלת החלטות בנושאים שהדין והתקנון מסרו לסמכותה.

אילו תנאי סף קובעים מי יכול להיות חבר עמותה?

התשובה לשאלה מי יכול להיות חבר עמותה מתחילה בחוק וממשיכה בתקנון. אדם או תאגיד עשויים להתקבל כחברים, אך הקבלה בפועל תלויה בתנאים ובהליך שנקבעו לעמותה המסוימת.

אלה הנושאים המרכזיים שיש לבדוק:

• כשירות לפי הדין: יש לבחון אם המועמד רשאי להיות חבר ולממש את זכויות החברות.
• התאמה לתקנון: התקנון עשוי להגביל את החברות לקבוצה מסוימת או למי שתומך במטרות מוגדרות.
• הליך קבלה: התקנון קובע מי מוסמך לאשר בקשה, כגון הוועד או האספה הכללית.
• הצהרה או מסמכים: העמותה יכולה לדרוש טופס הצטרפות, התחייבות לקיים את התקנון או מסמכים רלוונטיים.
• דמי חבר: אם התקנון קובע חובת תשלום, יש לבדוק כיצד היא משפיעה על הקבלה ועל המשך החברות.

תאגיד שמתקבל כחבר פועל באמצעות נציג מטעמו, אך החברות שייכת לתאגיד ולא לנציג באופן אישי. התקנון צריך להתאים למצב כזה ולהבהיר כיצד התאגיד מוסר את פרטי נציגו וכיצד מופעלות זכויותיו.

במקרה של קטין או אדם שכשרותו המשפטית מוגבלת, אין להסתפק בטופס ההצטרפות הרגיל. יש לבדוק את הוראות הדין ואת התקנון לפני קבלת החלטה על החברות או על היקף הזכויות הנלוות אליה.

עמידה בתנאי הסף אינה מבטיחה קבלה אוטומטית. אם התקנון מעניק לגוף מסוים שיקול דעת, אותו גוף רשאי לבחון את הבקשה בהתאם לתנאים ולמטרות שנקבעו.

להרחבה על המסגרת המשפטית אפשר לעיין במדריך בנושא חוק העמותות. בעת ניסוח או שינוי של תנאי החברות מומלץ לוודא שהתקנון ברור, עקבי ומתאים לאופן הפעילות של העמותה.

האם נדרשת אזרחות או תושבות ישראלית כדי להיות חבר עמותה?

אזרחות ישראלית ותושבות קבע אינן תנאי חברות כלליים בחוק העמותות. תושב חוץ או אזרח זר עשויים להתקבל כחברים, אם הם עומדים בתנאי הדין והתקנון.

הבדיקה אינה מסתיימת במעמד האזרחי של המועמד. יש לבחון אם התקנון כולל תנאי הנוגע למקום מגורים, לקשר עם פעילות העמותה או לאופן ההשתתפות באספה הכללית.

המבחן המעשי הוא התאמה להוראות הדין ולסעיפי החברות בתקנון, ולא סוג הדרכון של המועמד.

התקנון עשוי לכלול הוראות בנושאים הבאים:

• התאמה למטרות העמותה
• אישור של הוועד או של האספה הכללית
• חברות של תאגידים או של תושבי חוץ
• מסירת כתובת ופרטי קשר לצורך הודעות
• תשלום דמי חבר, אם נקבעה חובה כזאת
• סיום חברות או הוצאת חבר מן העמותה

כאשר חבר מתגורר מחוץ לישראל, חשוב להסדיר כיצד יישלחו אליו זימונים והודעות. יש גם לבדוק כיצד הוא יוכל להשתתף באספות, בהתאם לאפשרויות שהדין והתקנון מתירים.

אם התקנון מגביל חברות של תושבי חוץ, יש לפעול לפי הוראותיו או לבחון שינוי תקנון בהליך המתאים. אין להתעלם מהגבלה קיימת רק משום שהחוק אינו מציב דרישת אזרחות כללית.

במקרה שבו תושב חוץ מבקש גם לכהן בוועד או בגוף מבקר, יש לבחון בנפרד את תנאי החברות ואת תנאי הכהונה. אלה שאלות שונות, ולכל אחת עשויות להיות מגבלות אחרות.

כיצד מצטרפים כחבר עמותה?

הצטרפות לעמותה כוללת הגשת בקשה, בדיקת התנאים, החלטה של הגוף המוסמך ורישום בפנקס החברים. ההליך המדויק נקבע בתקנון, ולכן אין להסתמך רק על הנוהג שהתפתח בעמותה.

כך נראה הליך קבלה מסודר:

1. הגשת בקשה: המועמד ממלא טופס או מוסר בקשה בדרך שהעמותה קבעה.
2. בדיקת תנאים: נבדקת התאמתו להוראות הדין, למטרות העמותה ולתנאי התקנון.
3. קבלת החלטה: הוועד, האספה הכללית או גוף אחר מחליטים בבקשה לפי הסמכות שניתנה להם.
4. עדכון פנקס החברים: לאחר האישור נרשמים פרטי החבר בפנקס ונמסרת לו הודעה מתאימה.

הגשת בקשה אינה מספיקה ליצירת חברות. יש להשלים את הליך האישור והרישום שנקבע בתקנון.

תקנון העמותה עשוי לדרוש הצהרה על תמיכה במטרותיה, מסמכים מסוימים או התחייבות לשלם דמי חבר. יש להשלים את הדרישות לפני שהגוף המוסמך מקבל החלטה.

חשוב לזהות מראש מי מוסמך לאשר את הבקשה. החלטת ועד אינה מחליפה החלטה של האספה הכללית כאשר התקנון מסר לה את הסמכות, וגם ההפך נכון.

אם בקשה נדחית, רצוי לתעד את ההחלטה בהתאם לכללי ניהול הפרוטוקולים של העמותה. התיעוד צריך לשקף מי קיבל את ההחלטה ועל סמך אילו הוראות בתקנון.

פנקס החברים מרכז את זהות חברי העמותה ואת הפרטים הנדרשים לניהולה. יש לעדכן אותו לאחר קבלה, פרישה, פטירה או סיום חברות בדרך אחרת.

רישום לא מדויק עלול ליצור מחלוקת בשאלות כמו מי זכאי לקבל זימון, להשתתף בהצבעה או להיכלל במניין החוקי באספה. משום כך חשוב להתאים בין החלטות מוסדות העמותה לבין הרישום בפנקס.

מהן הזכויות והחובות של חבר עמותה?

חבר עמותה זכאי להשתתף באספה הכללית ולהצביע בה, בכפוף לחוק ולתקנון. זכויות נוספות, ובהן היבחרות למוסדות העמותה וקבלת מידע, מיושמות לפי הוראות הדין והמסמכים המחייבים של העמותה.

הזכויות המרכזיות עשויות לכלול:

• קבלת זימון לאספה הכללית
• השתתפות והצבעה באספה
• הצגת עמדה בנושאים שעל סדר היום
• היבחרות לוועד או לגוף מבקר, בכפוף לתנאי הכשירות
• עיון במסמכים שהדין או התקנון מאפשרים לעיין בהם
• קבלת מידע ודוחות בהתאם להוראות החלות על העמותה

מול הזכויות עומדות חובות הנובעות מהתקנון ומהחלטות מוסדות העמותה. חבר נדרש לפעול בהתאם למטרות העמותה, לקיים את התקנון ולשלם דמי חבר אם נקבעה חובה כזאת.

חברות אינה מותנית תמיד בתשלום דמי חבר. החובה לשלם, אופן הגבייה והשלכותיו של אי תשלום נקבעים בתקנון ובהחלטות שהתקבלו מכוחו.

אין להסיק שמי ששילם לעמותה הוא בהכרח חבר. תשלום יכול להיות תרומה, תשלום בעבור שירות או דמי השתתפות, ולכן יש לבדוק אם התקבלה גם החלטת חברות ונעשה רישום בפנקס.

גם הזכות להיבחר לתפקיד אינה מוחלטת. הדין והתקנון עשויים לקבוע תנאי כשירות או מגבלות הקשורים לתפקיד, לקשרי עבודה או לניגוד עניינים.

כיצד מסתיימת חברות בעמותה?

חברות יכולה להסתיים בפרישה, בפטירה, בפירוק של תאגיד חבר או בהחלטה על הוצאת חבר, בהתאם לדין ולתקנון. בכל מקרה יש לפעול לפי ההליך שנקבע ולעדכן את פנקס החברים.

חבר המבקש לפרוש צריך למסור הודעה בדרך שהתקנון מכיר בה. מועד כניסת הפרישה לתוקף תלוי בהוראות הרלוונטיות, ולכן יש לבדוק אותן לפני עדכון הרישום והזכויות.

הוצאת חבר מן העמותה מחייבת הקפדה מיוחדת על התקנון ועל כללי ההליך ההוגן החלים במקרה. יש לבדוק מי מוסמך לקבל את ההחלטה, מהן העילות האפשריות ואיזו אפשרות ניתנת לחבר להשמיע את טענותיו.

אין להשתמש בהליך סיום החברות כאמצעי לעקיפת הצבעה או לשינוי מלאכותי של הרכב האספה. החלטות בנושא צריכות להתקבל בידי הגוף המוסמך ובהתאם למסמכים המחייבים.

לאחר סיום החברות יש לעדכן את הפנקס ואת רשימות התפוצה המשמשות לזימון אספות. כך נמנעים זימונים שגויים ומחלוקות בנוגע לזהות בעלי זכות ההצבעה.

מתי צריך לבדוק את החוק, התקנון והנחיות רשם העמותות?

בדיקה פרטנית נדרשת כאשר התקנון אינו ברור, כאשר מדובר במועמד בעל מאפיינים מיוחדים או כאשר נשקלת פגיעה בזכויות של חבר. במצבים כאלה יש לקרוא יחד את התקנון, את חוק העמותות ואת ההנחיות הרשמיות הרלוונטיות.

כדאי לבצע בדיקה מעמיקה במקרים הבאים:

• סעיפי התקנון סותרים זה את זה או ניתנים לכמה פירושים
• נשקל שינוי בתנאי הקבלה או בדמי החבר
• מועמד לחברות הוא קטין, תאגיד או תושב חוץ
• חבר מבקש להתמודד לתפקיד שעלולות לחול עליו מגבלות
• נשקלת הוצאת חבר מן העמותה
• קיימת מחלוקת בנוגע לזכות הצבעה או למניין החוקי
• החלטה צפויה לשנות את זכויותיהם של חברים קיימים

כאשר עולה ספק, מתחילים בתקנון העמותה ובודקים מי מוסמך להחליט ומהו ההליך שנקבע. לאחר מכן משווים את הסעיפים להוראות החוק ולפרסומים באתר רשם העמותות.

אם הסתירה אינה נפתרת, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי המתאים לנסיבות. שאלות הנוגעות לדמי חבר, לרישום הכנסות ולדיווח הכספי עשויות להצריך גם בדיקה חשבונאית.

שאלות נפוצות: מי יכול להיות חבר עמותה?

האם קטין יכול להיות חבר עמותה?

חברות של קטין מחייבת בדיקה פרטנית של הוראות הדין והתקנון. יש לבחון גם אם וכיצד ניתן לממש את זכויות החברות, ובהן השתתפות והצבעה באספה הכללית.

האם חברה בע"מ או עמותה אחרת יכולות להיות חברות בעמותה?

תאגיד עשוי להתקבל כחבר בכפוף לדין ולתקנון. אם התקבל, הוא מפעיל את זכויותיו באמצעות נציג, אך החברות שייכת לתאגיד עצמו.

האם תושב חוץ יכול להצטרף לעמותה?

כן, אם הוא עומד בתנאי הדין והתקנון. כדאי להסדיר מראש את פרטי הקשר, משלוח ההודעות ואופן ההשתתפות באספות.

האם חייבים לשלם דמי חבר?

רק אם התקנון או החלטה תקפה מכוחו קובעים חובת תשלום. יש לבדוק גם מהן ההשלכות של אי תשלום והאם הן משפיעות על המשך החברות.

האם מתנדב נחשב חבר עמותה?

לא מעצם ההתנדבות. מתנדב נעשה חבר רק אם עבר את הליך הקבלה ונרשם בפנקס החברים.

האם עובד בעמותה יכול להיות חבר?

עצם ההעסקה אינה הופכת עובד לחבר ואינה מחליפה את הליך הקבלה. אם עובד מתקבל כחבר, יש לבחון בנפרד אילו מגבלות חלות עליו בנוגע לכהונה במוסדות העמותה.

מי מחליט אם לקבל חבר חדש?

הגוף שנקבע בתקנון, כגון הוועד או האספה הכללית. לפני קבלת החלטה יש לוודא שהגורם המטפל בבקשה אכן מוסמך לכך.

האם אפשר לסרב לבקשת חברות?

אפשר לדחות בקשה בהתאם לסמכות ולתנאים שנקבעו בתקנון ובדין. מומלץ שההחלטה תתקבל באופן מסודר ותתועד בפרוטוקול.

מה מוכיח שאדם הוא חבר עמותה?

הקבלה בהתאם לתקנון והרישום בפנקס החברים הם הבסיס לבירור המעמד. מסמכים כמו בקשת הצטרפות, החלטת קבלה והודעות שנמסרו לחבר יכולים לסייע במקרה של מחלוקת.

למידע נוסף על ניהול עמותות אפשר לעיין בכל הכתבות באתר, העוסקות בשלבים נוספים בפעילות העמותה, מהרישום ועד לניהול השוטף.

המידע במדריך הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חשבונאי או מיסויי.