מוסד ציבורי הוא גוף הפועל למטרה ציבורית ועומד בהגדרה הקבועה בפקודת מס הכנסה. ההכרה בו עשויה להשפיע על מיסוי הכנסותיו ועל האפשרות לקבל אישור לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודה.
לא כל עמותה היא מוסד ציבורי, ולא כל גוף המוגדר מלכ"ר מחזיק באישור לפי סעיף 46. המדריך מסביר מהו מוסד ציבורי, כיצד הוא שונה מעמותה וממלכ"ר, מה בוחנת רשות המסים ואילו מסמכים כדאי להכין לקראת הגשת בקשה.
היבטים נוספים בניהול גופים ללא כוונת רווח נסקרים בעוד כתבות בנושא ניהול עמותות.
מהו מוסד ציבורי לפי הדין בישראל?
המונח מוסד ציבורי מוגדר בפקודת מס הכנסה, בעוד שחוק העמותות, תש"ם-1980, מסדיר את הקמתן ואת פעילותן של עמותות. אלה מונחים נפרדים, ולכן חשוב להבחין בין צורת ההתאגדות של הגוף לבין מעמדו לצורכי מס.
ההבדלים המרכזיים הם:
- עמותה: תאגיד שנרשם לפי חוק העמותות, תש"ם-1980, ופועל למטרות שאינן חלוקת רווחים לחבריו.
- מלכ"ר: כינוי לגוף הפועל ללא כוונת רווח. המונח עשוי לכלול עמותות, חברות לתועלת הציבור וגופים נוספים.
- חברה לתועלת הציבור: חברה הרשומה ופועלת לתועלת הציבור בהתאם להוראות החלות עליה.
- מוסד ציבורי: גוף העומד בהגדרה שבפקודת מס הכנסה לצורך הוראות המס הרלוונטיות.
לכן, רישום כעמותה אינו מעניק באופן אוטומטי הכרה כמוסד ציבורי. להסבר ממוקד על הגדרת המעמד בפקודה אפשר לקרוא על מוסד ציבורי לפי פקודת מס הכנסה.
סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה עוסק בפטור החל, בתנאים הקבועים בו, על הכנסות מסוימות של מוסד ציבורי. סעיף 46 עוסק בזיכוי ממס לתורמים בגין תרומות למוסד שקיבל את האישור המתאים.
האם עמותה היא מוסד ציבורי?
לא. התשובה לשאלה האם עמותה היא מוסד ציבורי נקבעת לפי מאפייני הגוף, מטרותיו ופעילותו, ולא מעצם הרישום אצל רשם העמותות.
בבחינת המעמד עשויים להיבדק הנושאים הבאים:
- המטרות הרשומות: התאמת התקנון למטרות הציבוריות המנויות בדין.
- אופן השימוש בהכנסות: בחינה אם הכנסות הגוף משמשות לקידום מטרותיו ואינן מחולקות לחברים או לבעלי עניין.
- המבנה הארגוני: פעילותם של הוועד, האסיפה הכללית וגוף הביקורת.
- הפעילות בפועל: התאמה בין המטרות הכתובות בתקנון לבין הפעילות המתבצעת.
- הדיווחים והמסמכים: עמידה בדרישות הדיווח הרלוונטיות והצגת תיעוד כספי וארגוני.
לדוגמה היפותטית, עמותה שנרשמה לקידום פעילות קהילתית אך משתמשת במשאביה לטובת עסק של בעל עניין עלולה להתקשות להראות שהיא פועלת בהתאם למטרותיה. מנגד, גם חברה לתועלת הציבור עשויה לעמוד בהגדרת מוסד ציבורי, בכפוף לבחינת התנאים החלים עליה.
לבדיקת המבנה הפנימי של עמותה אפשר להיעזר גם במדריך העוסק בשאלה מי יכול להיות חבר עמותה.
כיצד מגישים בקשה להכרה כמוסד ציבורי?
הגשת בקשה מתחילה בבדיקת ההתאגדות, התקנון, הפעילות והמסמכים הכספיים של הגוף. רשות התאגידים מטפלת ברישום ובדיווחי העמותה או החברה לתועלת הציבור, ואילו רשות המסים בוחנת את הבקשות הנוגעות למעמד לצורכי מס.
ההיערכות עשויה לכלול:
- בדיקת מסמכי ההתאגדות: בחינת התקנון והמטרות הרשומות מול הפעילות המתוכננת והפעילות בפועל.
- בדיקת הרישומים ברשויות: בירור אילו תיקי מס ורישומים נדרשים בהתאם לפעילות הגוף.
- הסדרת הדיווחים: הכנת דוחות כספיים, דוחות מילוליים ומסמכים ארגוניים לפי הדרישות החלות על הגוף.
- בדיקת אישורים קיימים: בחינת מסמכים מרשם העמותות או מרשם החברות, לפי צורת ההתאגדות.
- הכנת הבקשה: ריכוז המסמכים וההסברים הנדרשים לצורך בחינת הפעילות והמטרות.
לפני רישום עמותה כדאי לבדוק גם את המידע בנושא אגרת רישום עמותה חדשה ולהשוות אותו למידע העדכני באתר הרשמי. הדרישות עשויות להשתנות לפי סוג הגוף, היקף פעילותו והאישור המבוקש.