חוק העמותות, תש"ם-1980 מסדיר בישראל את רישומן של עמותות, את מוסדותיהן, את ניהולן, את הפיקוח עליהן ואת פירוקן. הוא קובע את המסגרת המשפטית לפעילות העמותה, לצד התקנון שלה והנחיות רשם העמותות.
רשם העמותות, הפועל במסגרת רשות התאגידים במשרד המשפטים, מטפל ברישום ובדיווחים ומפרסם הנחיות וטפסים. כדאי להכיר את דרישותיו כבר בשלב התכנון, במיוחד אם העמותה תרצה בהמשך לקבל אישור ניהול תקין או להתקשר עם גופים שמבקשים אישור כזה.
נוסח חוק העמותות תש"ם-1980 זמין לעיון במאגר נבו. מי שמחפש חוק העמותות pdf יכול לבדוק במאגר אם מוצעת גרסה מתאימה להורדה, ולוודא שהוא מעיין בנוסח המעודכן. לקבלת ליווי פרטני בתהליך אפשר לקרוא גם על עורך דין עמותות.
התוכן בעמוד הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חשבונאי או מיסויי.
איך חוק העמותות בנוי ואילו נושאים הוא מסדיר
חוק העמותות בנוי לפי הנושאים המרכזיים בחיי העמותה: ייסוד ורישום, תקנון, חברים, מוסדות, ניהול חשבונות, פיקוח ופירוק. החלוקה מאפשרת לאתר את ההוראות הרלוונטיות לפי השאלה שעומדת על הפרק.
| תחום |
מה הוא מסדיר |
מתי הוא רלוונטי |
| ייסוד ורישום |
שם, מטרות, מייסדים ובקשת רישום |
בהקמת העמותה |
| תקנון |
כללי הפעולה הפנימיים ושינוי התקנון |
בהקמה ובמהלך הפעילות |
| חברים |
קבלה לחברות, זכויות וסיום חברות |
בניהול השוטף |
| מוסדות |
אסיפה כללית, ועד וועדת ביקורת או גוף מבקר |
בקבלת החלטות ובבקרה |
| ניהול חשבונות |
דוחות, ספרים ומסמכים |
בדיווח ובניהול הכספי |
| פיקוח וחקירה |
סמכויות בדיקה ודרישת מידע |
בביקורת רגולטורית |
| פירוק |
פירוק מרצון או בהליך משפטי |
בסיום פעילות העמותה |
הוראות הייסוד והתקנון קובעות את התשתית הארגונית. הן עוסקות בזהות העמותה, במטרותיה, ביחסים בין חבריה ובאופן שבו יתקבלו החלטות.
ההוראות העוסקות במוסדות העמותה מחלקות את הסמכויות בין האסיפה הכללית, הוועד והגורם המבקר. התקנון משלים את החוק וקובע את כללי הפעולה הפנימיים, כל עוד הם עולים בקנה אחד עם הדין.
חוק העמותות משמש מפת דרכים משפטית: תחילה מגדירים את העמותה, לאחר מכן מסדירים את ניהולה, ולבסוף קובעים כיצד מפקחים עליה וכיצד מסתיימת פעילותה.
הוראות ניהול החשבונות והדיווח עוסקות בתיעוד הפעילות הכספית והארגונית. הן קשורות להכנת הדוחות, לאישורם במוסדות העמותה ולמסירת המידע הנדרש לרשם.
החלקים העוסקים בפיקוח ובפירוק רלוונטיים גם לעמותה פעילה. הם מבהירים אילו מסמכים עשויים להידרש בבדיקה, כיצד מטפלים בליקויים ומה נעשה בנכסי העמותה כאשר פעילותה מסתיימת.
החלוקה לנושאים היא נקודת פתיחה בלבד. בכל תחום יש הוראות, תנאים וחריגים, ולכן בשאלה מעשית חשוב לעיין בנוסח החוק ובהנחיות רשות התאגידים. הרחבות בנושאי דיווח וניהול עמותה זמינות גם בבלוג.
הקמת עמותה לפי חוק העמותות
הקמת עמותה לפי חוק העמותות מתחילה בגיבוש זהותה וכללי פעילותה וממשיכה בהגשת בקשת רישום לרשם העמותות. הכנה מסודרת של השם, המטרות והתקנון מסייעת למנוע סתירות בין הבקשה לבין דרך הפעולה המתוכננת.
לפני הגשת הבקשה יש לגבש כמה החלטות מרכזיות:
- זהות המייסדים: יש להכין את הפרטים וההצהרות הנדרשים בטופס הרישום.
- מטרות העמותה: המטרות צריכות להיות ברורות ולהתאים לפעילות שהעמותה מבקשת לקיים.
- שם העמותה: השם נבחן בהתאם להוראות הדין ולהנחיות הרשם, לרבות חשש להטעיה או לדמיון לשם קיים.
- נוסח התקנון: התקנון קובע את מבנה העמותה, מוסדותיה, זכויות החברים וכללי קבלת ההחלטות.
התקנון אינו מסמך טכני בלבד. הוא קובע כיצד מתקבלים חברים, איך מכנסים אסיפה כללית, כיצד נבחר הוועד ואילו כללים חלים על שינוי מטרות או סיום חברות.
אפשר לבחור בתקנון המצוי שבתוספת לחוק או להגיש תקנון מותאם, בכפוף לבדיקת הרשם. לפני בחירת הנוסח כדאי לבחון אם הוא מתאים לפעילות המתוכננת ולאופן שבו מבקשים לנהל את העמותה.
תקנון טוב מתרגם את מטרות העמותה לכללי עבודה ברורים ומצמצם מחלוקות בנוגע לסמכויות, לחברות ולקבלת החלטות.
בקשת הרישום עשויה לכלול, בהתאם לטפסים ולהנחיות התקפים:
- בקשה לרישום עמותה.
- פרטי המייסדים והצהרותיהם.
- שם העמותה ומטרותיה.
- נוסח התקנון.
- מען העמותה ופרטים הנוגעים לשמירת מסמכיה.
- חתימות ואימותים לפי דרישות הטופס.
רשם העמותות בוחן את הבקשה ויכול לבקש הבהרות, מסמכים או תיקונים. משך הטיפול תלוי בין היתר בשלמות הבקשה, בנוסח התקנון ובשאלות שמתעוררות במהלך הבדיקה.
לפני ההגשה מומלץ לבדוק באתר רשות התאגידים את הטפסים, אופן ההגשה והאגרה החלה. מידע נוסף על ההוצאות האפשריות מרוכז בעמוד עלות רישום עמותה.
לא כל בקשה מחייבת ליווי מקצועי, אך ניסוח תקנון מותאם או הגדרת מבנה ניהולי מורכב עשויים להצדיק התייעצות עם עורך דין או רואה חשבון המתמחה בתחום. לאחר הרישום יש להתחיל לתעד החלטות ופעולות בהתאם לחוק, לתקנון ולהנחיות החלות על העמותה.
אילו מוסדות פועלים בעמותה לפי חוק העמותות
לפי חוק העמותות, מבנה הניהול כולל אסיפה כללית, ועד וכן ועדת ביקורת או גוף מבקר בהתאם למסגרת החלה. לכל מוסד סמכויות שונות, והתקנון קובע את פרטי פעולתו בכפוף להוראות החוק.
- האסיפה הכללית היא המסגרת שבה חברי העמותה מקבלים החלטות שהחוק או התקנון מסרו לסמכותם.
- הוועד מנהל את ענייני העמותה ומיישם את החלטות האסיפה הכללית.
- ועדת הביקורת או הגוף המבקר בוחנים את התנהלות העמותה ואת עבודת מוסדותיה.
האסיפה הכללית עוסקת בין היתר בבחירת בעלי תפקידים, בעיון בדוחות ובהחלטות הנוגעות לתקנון. יש לכנס אותה ולתעד את החלטותיה בהתאם לחוק ולתקנון העמותה.
הוועד אחראי לניהול השוטף, לקבלת החלטות ארגוניות ולפיקוח על ביצוען. הרכבו, דרך בחירתו וסדרי עבודתו נקבעים לפי הוראות החוק והתקנון.
החלטות הוועד צריכות להיות מתועדות בפרוטוקולים ובספר ההחלטות. תיעוד ברור מאפשר לדעת מי השתתף בדיון, מה הוחלט ומי הוסמך לבצע את ההחלטה.
פרוטוקול מסודר הוא התיעוד הרשמי של הדיון וההחלטה, ולכן עליו לשקף באופן ברור את מה שהתרחש בישיבה.
ועדת הביקורת או הגוף המבקר בוחנים את תקינות פעולות העמותה, את יישום החלטות מוסדותיה ואת השימוש במשאביה. מידע נוסף על הסמכויות ועל מגבלות הכהונה מופיע בעמוד חברי ועדת ביקורת בעמותה.
חשוב להפריד בין סמכויות הגופים. הוועד מנהל את הפעילות, האסיפה הכללית מקבלת החלטות שבסמכותה, והגורם המבקר בוחן את ההתנהלות ואינו אמור להחליף את הגוף המנהל.
חובות הדיווח והניהול לפי חוק העמותות
עמותה רשומה נדרשת לנהל מסמכים וחשבונות ולהגיש דיווחים בהתאם לחוק העמותות ולהנחיות רשם העמותות. הדיווח צריך לשקף את מצבה הכספי ואת הפעילות שביצעה ביחס למטרות הרשומות שלה.
המסמכים המרכזיים כוללים:
- דוח כספי: מציג את מצבה הכספי של העמותה ואת פעילותה הכספית.
- דוח מילולי: מתאר את הפעילות שבוצעה ואת הקשר שלה למטרות העמותה.
- פרוטוקולים: מתעדים את החלטות האסיפה הכללית, הוועד והגורמים האחרים.
- ספרי חשבונות ומסמכים תומכים: מאפשרים לבסס את הנתונים המופיעים בדוחות.
- דיווחים ייעודיים: נדרשים כאשר מתקיימות נסיבות שעליהן חלה חובת דיווח מיוחדת.
| מסמך |
אחריות ארגונית מרכזית |
שימוש עיקרי |
| דוח כספי |
הכנה, בחינה ואישור לפי המסגרת החלה |
הצגת הפעילות והמצב הכספי |
| דוח מילולי |
הכנת תיאור הפעילות ואישורו |
בחינת ההתאמה למטרות |
| פרוטוקול אסיפה כללית |
תיעוד הדיון וההחלטות |
הוכחת אישור החלטות |
| ספרי החלטות ופרוטוקולים |
שמירה שוטפת בידי העמותה |
ניהול, בקרה ופיקוח |
אישור ניהול תקין אינו תחליף לדיווחים השוטפים. זהו אישור של רשם העמותות, הניתן לאחר בחינת עמידת העמותה בדרישות הרלוונטיות, וגופים שונים עשויים לבקש אותו כתנאי לתמיכה או להתקשרות.
התנאים והמסמכים הנוגעים לאישור מפורטים בעמוד אישור ניהול תקין. לפני הגשה יש לבדוק אילו דרישות חלות על העמותה לפי מאפייניה ומצבה.
אי-הגשת מסמכים או ליקויים בניהול עלולים להשפיע על הטיפול בבקשות העמותה ועל מעמדה מול הרשם. כאשר מתקבלת דרישה לתיקון או להשלמת מידע, יש לבחון את תוכנה, לאסוף את המסמכים ולפעול לפי ההנחיות שנמסרו.
כיצד מתבצע הפיקוח לפי חוק העמותות
חוק העמותות מעניק לרשם העמותות סמכויות פיקוח ובדיקה. מטרתן לבחון אם העמותה פועלת בהתאם למטרותיה, לתקנונה ולחובות הניהול והדיווח החלות עליה.
הפיקוח עשוי לכלול:
- דרישה למסירת מסמכים, פרוטוקולים והבהרות.
- בחינת הדוחות והמידע שהעמותה הגישה.
- בדיקת התאמה בין הפעילות לבין המטרות הרשומות.
- בחינת ליקויים והדרך שנקבעה לתיקונם.
- שימוש בהליכים הקבועים בדין כאשר הליקויים אינם מוסדרים.
לא כל ליקוי מוביל לאותו הליך. אופן הטיפול תלוי במהות הבעיה, במסמכים הקיימים, בהתנהלות העמותה ובשאלה אם הליקוי תוקן.
במקרים המתאימים עשויים להינקט צעדי פיקוח או הליכים משפטיים לפי הוראות הדין. פירוק עמותה או סיום מעמדה המשפטי נעשים במסלולים הקבועים בחוק, ולא כתוצאה אוטומטית מכל טעות בדיווח.
הדרך המעשית לצמצם סיכון לליקויים היא לקיים שגרת תיעוד: לשמור מסמכים תומכים, לערוך פרוטוקולים, לעקוב אחר החלטות ולהגיש את הדיווחים החלים. הנחיות וטפסים זמינים באתר רשם העמותות.
אם מתקבלת דרישה מהרשם, מומלץ לקרוא אותה במלואה ולבדוק אילו מסמכים או פעולות נדרשים. במקרה של מחלוקת משפטית, ליקוי מהותי או קושי בהשלמת המידע, ניתן להיוועץ בעורך דין או ברואה חשבון המתמחה בעמותות.
מה ההבדל בין עמותה, מלכ"ר וחברה לתועלת הציבור
עמותה וחברה לתועלת הציבור הן צורות התאגדות, ואילו מלכ"ר הוא סיווג המשמש בדיני המס ואינו צורת התאגדות נפרדת. לכן עמותה יכולה להיות מסווגת כמלכ"ר, אך המונחים אינם חלופיים.
עמותה היא תאגיד הרשום לפי חוק העמותות. המבנה שלה מבוסס על חברים, אסיפה כללית, ועד וגורם מבקר, והיא כפופה לפיקוח רשם העמותות.
חברה לתועלת הציבור היא חברה הרשומה לפי חוק החברות, תשנ"ט-1999, שמטרותיה ציבוריות ותקנונה כולל מגבלות הנוגעות לחלוקת רווחים. היא כפופה למסגרת הדיווח והפיקוח החלה עליה לפי חוק החברות והוראות רשות התאגידים.
מלכ"ר הוא סיווג הנוגע לאופי הפעילות ולדיני המס. קבלת הסיווג או הכרה אחרת לצורכי מס נבחנות בנפרד מרישום התאגיד.
רישום עמותה או חברה לתועלת הציבור יוצר את התאגיד; סיווג כמלכ"ר והכרות מס אחרות נבחנים במסלולים נפרדים.
גם הכרה כמוסד ציבור לפי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה ואישור לעניין תרומות לפי סעיף 46 אינם נובעים אוטומטית מעצם רישום העמותה. כל בקשה נבחנת לפי התנאים וההליך החלים עליה.
בבחירת המסגרת כדאי לבחון:
- מי צפוי להשתתף בקבלת ההחלטות.
- כיצד רוצים לבנות את מוסדות התאגיד.
- מהו סוג הפעילות המתוכננת.
- אילו חובות דיווח וביקורת יחולו.
- אילו אישורים או סיווגי מס עשויים להידרש.
- כיצד צפויים להתבצע שינויים בתקנון ובהנהלה.
הבחירה משפיעה על מבנה הניהול, על הדיווח ועל אופן קבלת ההחלטות. לפני הרישום כדאי לבחון את החלופות עם עורך דין או רואה חשבון שמכיר את פעילותם של תאגידים ללא כוונת רווח.
שאלות נפוצות על חוק העמותות והקמת עמותה בישראל
מהו חוק העמותות ומה הוא מסדיר?
חוק העמותות, תש"ם-1980, מסדיר את רישומן, ניהולן, מוסדותיהן, הפיקוח עליהן ופירוקן של עמותות בישראל. הוא פועל לצד תקנון העמותה, תקנות רלוונטיות והנחיות רשם העמותות.
אילו מסמכים נדרשים להקמת עמותה?
בקשת הרישום כוללת את פרטי המייסדים, שם העמותה, מטרותיה, תקנונה, מענה וההצהרות והחתימות הנדרשות בטופס. רשם העמותות יכול לבקש הבהרות או מסמכים נוספים בהתאם לתוכן הבקשה.
לפני ההגשה יש לבדוק באתר הרשם את רשימת המסמכים ואת אופן האימות והחתימה. דרישות אלה עשויות להשתנות בהתאם לסוג הבקשה ולתקנון שנבחר.
מה ההבדל בין עמותה למלכ"ר?
עמותה היא צורת התאגדות לפי חוק העמותות, ואילו מלכ"ר הוא סיווג בדיני המס. עמותה עשויה לקבל סיווג של מלכ"ר, אך רישומה וסיווגה הם הליכים שונים.
לצד ההחלטה על צורת ההתאגדות כדאי לבחון גם את דרישות הדיווח והביקורת. מידע נוסף מופיע בעמוד רואה חשבון מבקר לעמותה.
מהן חובות הדיווח של עמותה?
העמותה נדרשת לנהל ספרים ומסמכים ולהגיש את הדוחות החלים עליה לפי החוק והנחיות הרשם. הדיווחים המרכזיים הם דוח כספי ודוח מילולי, בצירוף האישורים והמסמכים הנדרשים לפי נסיבות העמותה.
גם האגרה החלה ואופן התשלום נבדקים באתר רשות התאגידים. מומלץ לוודא את הדרישות לפני כל הגשה ולא להסתמך על טפסים או סכומים ממקור ישן.
האם אפשר לשנות תקנון עמותה?
אפשר לשנות תקנון באמצעות החלטה המתקבלת במוסד המוסמך ובדרך שנקבעה בדין ובתקנון הקיים. לאחר קבלת ההחלטה יש להעביר את השינוי לטיפול רשם העמותות בהתאם להליך החל.
כיצד מתבצע פירוק מרצון?
פירוק מרצון מתחיל בהחלטות ובהליכים הקבועים בחוק, וכולל טיפול בחובות ובנכסים שנותרו. יעד הנכסים אינו נקבע לפי רצון חופשי של החברים בלבד, אלא בהתאם לתקנון ולהוראות חוק העמותות תש"ם-1980.
התוכן בעמוד הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חשבונאי או מיסויי. לפני רישום, שינוי תקנון, טיפול בדרישת פיקוח או פירוק, יש לבדוק את ההוראות המעודכנות ולקבל ייעוץ המתאים לנסיבות.
