כך עמותה בישראל מקבלת הכרה בתרומות לצורכי מס

רישום עמותה לתרומות הוא מסלול שמתחיל בהקמת העמותה וממשיך בבקשה נפרדת להכרה לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. כאשר האישור בתוקף, תרומה לעמותה עשויה להקנות לתורם זיכוי מס בהתאם לכללים של רשות המסים.

חשוב להבחין בין רישום אצל רשם העמותות לבין הכרה לצורכי מס. הרישום מקנה לעמותה את מעמדה המשפטי, ואילו ההכרה כמוסד ציבורי והאישור לפי סעיף 46 נבחנים בנפרד על ידי רשות המסים.

גם הכרה כללית כמוסד ציבורי אינה הופכת את העמותה אוטומטית למוכרת לתרומות. לשם כך יש להגיש בקשה ייעודית, שבמסגרתה נבחנים בין היתר מטרות הארגון, אופן פעילותו, מקורות המימון שלו והרכב מוסדותיו.

במדריך נפרט את שלבי ההקמה, את ההבדלים בין המעמדות ואת המסמכים שכדאי להכין. אם אתם עדיין בשלב הראשוני, אפשר לקרוא על רשם העמותות ולעיין במדריכים נוספים להקמת עמותה.

המידע במדריך הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי, חשבונאי או מיסויי המתאים לנסיבות העמותה.

את התנאים הכספיים המדויקים לרישום כדאי לבדוק מול רואה חשבון עמותות לפני הגשת הבקשה.

מה ההבדל בין רישום עמותה, מוסד ציבורי ואישור לפי סעיף 46?

רישום עמותה, הכרה כמוסד ציבורי ואישור תרומות לפי סעיף 46 הם מעמדות שונים. כל אחד מהם עונה על צורך אחר ונבדק במסגרת נפרדת.

רישום העמותה נעשה אצל רשם העמותות ומקנה לארגון אישיות משפטית. ההכרה כמוסד ציבורי לפי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה נוגעת למעמד המס של הארגון, ואילו אישור לפי סעיף 46 נוגע לזכאות התורמים לזיכוי מס.

רישום עמותה לתרומות ישראל אינו פעולה אחת שמסתיימת עם הנפקת תעודת הרישום. שלב ההקמה, לרבות תשלום אגרת רישום עמותה חדשה, יוצר את התשתית הארגונית שממנה אפשר להתקדם לבקשות מול רשות המסים.

הכרה כללית כמוסד ציבורי אינה מקנה אוטומטית אישור לקבלת תרומות המזכות את התורם במס. אישור לפי סעיף 46 מחייב בקשה ובדיקה נפרדות.

לפני הגשת בקשה חדשה אפשר לבצע שאילתא למוסדות ציבור ולבדוק את המעמד הקיים של הארגון. הבדיקה מסייעת להבין אילו אישורים כבר קיימים ואילו הליכים עדיין נדרשים.

המונח מלכ"ר אינו מתאר בהכרח סוג נפרד של תאגיד. עמותה יכולה להיות מסווגת כמלכ"ר לצורכי מס, אך סיווג זה אינו מחליף הכרה כמוסד ציבורי או אישור לפי סעיף 46.

מידע נוסף על הבקשה והמסמכים נמצא בעמוד העוסק בסעיף 46 א. את הטפסים וההנחיות העדכניים יש לבדוק באתר רשות המסים ובאתר רשם העמותות לפני ההגשה.

שלבי רישום עמותה לתרומות, מההקמה ועד הבקשה לרשות המסים

רישום עמותה לתרומות מתחיל בהקמת תאגיד מסודר אצל רשם העמותות. לאחר הרישום ניתן לפתוח את התיקים הרלוונטיים ברשויות ולהכין בקשה להכרה כמוסד ציבורי ולאישור לפי סעיף 46.

אלה השלבים המרכזיים בתהליך:

1. הגדרת מטרות העמותה: יש לנסח מטרות ברורות שמשקפות את הפעילות המתוכננת. ניסוח כללי מדי עלול ליצור פער בין התקנון לבין הפעילות בפועל.
2. בחירת שם: יש לבחור שם שאינו מטעה ואינו מתנגש עם שם קיים, ולבדוק אותו במאגרי רשם העמותות.
3. ניסוח תקנון: התקנון מסדיר את מטרות העמותה, קבלת החברים, סמכויות האסיפה הכללית, פעילות הוועד והטיפול בנכסים במקרה של פירוק.
4. בחירת מייסדים ובעלי תפקידים: יש לוודא שההרכב המוצע מתאים לדרישות העדכניות ולמבנה הפעילות של העמותה.
5. הגשת בקשת הרישום: הבקשה כוללת את מסמכי ההתאגדות, פרטי המייסדים וההצהרות הנדרשות.
6. פתיחת תיקים ברשויות: לאחר הרישום בוחנים אילו תיקים יש לפתוח במס הכנסה, במע"מ ובביטוח הלאומי, בהתאם לפעילות המתוכננת.
7. הכנת הבקשה להכרה: מרכזים את התקנון, פרטי מוסדות העמותה, תוכנית הפעילות, מקורות המימון ומסמכים כספיים רלוונטיים.

תעודת רישום של עמותה אינה אישור לפי סעיף 46. הבקשה להכרה בתרומות נבחנת בנפרד על פי פעילות העמותה והמסמכים שהגישה.

פתיחת התיקים ברשויות אינה פעולה טכנית בלבד. התיקים צריכים להתאים לאופי הפעילות, להעסקת עובדים אם קיימת ולמקורות ההכנסה של הארגון.

רישום עמותה למערכת תרומות ישראל דורש התאמה בין מסמכי היסוד לבין ההתנהלות בפועל. לפני ההגשה כדאי להכין:

• תקנון מעודכן התואם לפעילות המתוכננת
• פרטים מלאים והצהרות של המייסדים
• החלטות מסודרות על מינוי בעלי התפקידים
• תיאור של הפעילות הציבורית המתוכננת
• פירוט של מקורות המימון הצפויים
• מסמכים כספיים ודוחות, אם העמותה כבר פעילה
• פרטי הוועד, ועדת הביקורת או הגוף המבקר

לאחר תחילת הפעילות בוחנת רשות המסים את ההתאמה בין מטרות העמותה לבין הנעשה בפועל. לכן חשוב שכל שינוי מהותי בפעילות יקבל ביטוי בהחלטות הארגון ובמסמכים הרלוונטיים.

הטפסים והדרישות עשויים להתעדכן. לפני כל הגשה יש לעיין בהנחיות העדכניות של רשם העמותות ורשות המסים ולבחון אם נדרש ליווי מקצועי.

מהם התנאים להכרה במסגרת רישום עמותה לתרומות?

אישור לפי סעיף 46 ניתן לאחר בחינה עצמאית של העמותה ושל פעילותה. עצם הרישום אצל רשם העמותות אינו מבטיח שהבקשה תאושר.

אלה הנושאים המרכזיים שנבחנים במסגרת הבקשה:

• מטרה ציבורית: הפעילות צריכה לשרת ציבור או מטרה ציבורית ולא את האינטרסים הפרטיים של חברי העמותה.
• איסור חלוקת רווחים: כספי העמותה ונכסיה מיועדים לקידום מטרותיה ולא לחלוקה לחברים או לבעלי תפקידים.
• התנהלות ארגונית תקינה: נבחנים מוסדות העמותה, תהליכי קבלת ההחלטות והמסמכים שהוגשו לרשם.
• שקיפות כספית: הנהלת החשבונות צריכה לאפשר מעקב אחר הכנסות, הוצאות, תרומות ומקורות מימון.
• התאמה בין התקנון לפעילות: הפעילות בפועל צריכה להתיישב עם המטרות המאושרות.
• שימוש בכספים למטרות העמותה: יש להראות כיצד המשאבים מקדמים את הפעילות הציבורית שהוגדרה.

תקנון שהועתק ללא התאמה לפעילות עלול להקשות על הצגת הבקשה. עדיף לנסח את המטרות לפי הפעילות המתוכננת ולבחון אותן מחדש כאשר הארגון משנה כיוון.

הכרה כמוסד ציבורי כללי ואישור לתרומות לפי סעיף 46 הם הליכים נפרדים. כל בקשה נבחנת לפי הקריטריונים המתאימים לה.

הבקשה עשויה לכלול את המסמכים הבאים, בהתאם להנחיות התקפות ולאופי הארגון:

• תקנון מאושר וכל תיקון שנעשה בו
• פרטי הוועד ובעלי התפקידים
• פרטי ועדת הביקורת או הגוף המבקר
• תיאור הפעילות ותוכנית העבודה
• פירוט מקורות המימון
• דוח כספי ודוח מילולי, כאשר הם רלוונטיים
• מסמכים המתארים את המצב מול רשם העמותות

משך הבדיקה תלוי בהיקף החומר, בשלמות הבקשה, בשאלות שעולות ממנה ובעומס אצל הגורם המטפל. הגשה מסודרת מפחיתה את הצורך בדרישות השלמה ומאפשרת לבחון את הבקשה על בסיס תמונה מלאה.

גם לאחר קבלת האישור נדרשת התאמה מתמשכת בין הפעילות, הדיווחים ומטרות העמותה. שינוי בתקנון, במבנה הארגוני או באופי הפעילות עשוי להיות רלוונטי למעמד שניתן.

את הבקשה והמסמכים מגישים בערוץ שמפרסמת רשות המסים. מומלץ לבדוק שם את נוסח הטפסים ואת רשימת המסמכים לפני תחילת ההכנה.

ניהול תרומות בישראל: קבלות, סליקה ותיעוד חשבונאי

לאחר קבלת האישור מתחיל שלב הניהול השוטף. כל תרומה צריכה להירשם באופן שמאפשר לקשר בין התורם, הקבלה, אמצעי התשלום והתנועה בחשבון העמותה.

קבלה לתרומה צריכה להתאים להוראות החלות על העמותה ולפרטי האישור שקיבלה. יש לבחון אילו פרטים נדרשים בקבלה וכיצד יש לדווח על התרומה במערכות הרלוונטיות.

כדי לשמור על תיעוד מסודר מומלץ להקפיד על הפעולות הבאות:

• הפקת קבלה באמצעות מערכת מסודרת
• שמירה על רצף ותיעוד של המסמכים שהופקו
• רישום פרטי התורם בהתאם לדרישות הדיווח
• התאמת כל קבלה לתנועה בחשבון או במערכת הסליקה
• תיעוד ביטולים, החזרים ותיקונים
• שמירת אישורי הפקדה ודוחות סליקה

תיעוד מלא מאפשר לעמותה להראות מה מקור התרומה, מתי התקבלה וכיצד נרשמה בספרים.

בתרומה שמתקבלת במזומן נדרשת בקרה על ההפקדה ועל הקבלה שהופקה. בתרומה מקוונת חשוב להבחין בין הסכום ששילם התורם לבין הסכום שהועבר לעמותה לאחר ניכוי עמלות הסליקה, ולרשום את העמלה בנפרד בהתאם להנחיות החשבונאיות.

מערכת תרומות ישראל עשויה לכלול אתר, דף סליקה, העברה בנקאית או אמצעי תשלום אחר. בכל ערוץ יש לוודא שאפשר להפיק מסמך מתאים ולבצע התאמה בין מערכת התרומות לבין הנהלת החשבונות.

גם הדוחות המוגשים לרשם העמותות ולרשות המסים צריכים להתיישב עם ספרי החשבונות. הכנסות מתרומות, עמלות, החזרים והכנסות מסוגים אחרים צריכים להיות מסווגים באופן עקבי.

חשוב במיוחד להבחין בין תרומה לבין תשלום תמורת מוצר או שירות. תרומה ניתנת ללא תמורה ישירה, ואילו תשלום עבור סדנה, כרטיס, מוצר או שירות עשוי להיחשב הכנסה מסוג אחר ולהיות כפוף לטיפול חשבונאי ומיסויי שונה.

מה משמעות האישור לתורמים?

אישור לפי סעיף 46 מאפשר לתורם לבקש זיכוי מס בגין תרומה מוכרת, בכפוף לתנאים החלים עליו ולסכומים התקפים בשנת התרומה. מדובר בזיכוי מהמס ולא בניכוי התרומה מההכנסה החייבת.

לא כל תשלום לעמותה נחשב תרומה מוכרת. הזכאות תלויה בין היתר בכך שהאישור של העמותה היה בתוקף, שהתשלום מסווג כתרומה ושהתורם מחזיק בקבלה מתאימה.

תרומה לעמותה שאין לה אישור תקף לפי סעיף 46 אינה מקנה לתורם זיכוי מכוח הסעיף, גם אם העמותה רשומה כדין.

לפני התרומה כדאי לבדוק:

• שהעמותה מופיעה במאגר המוסדות המוכרים של רשות המסים
• שהאישור שלה בתוקף
• שהקבלה כוללת את הפרטים הנדרשים
• שפרטי התורם נרשמו בצורה נכונה
• שהתשלום ניתן כתרומה ולא כתמורה למוצר או לשירות
• שהסכום עומד בתנאים התקפים לשנת התרומה

אפשר לבדוק פרטים ולפעול לפי ההנחיות בעמוד דיווח על תרומה למוסד ציבורי מוכר באתר הממשלתי. מומלץ לבצע את הבדיקה לפני התרומה ולשמור את הקבלה ואת אסמכתת התשלום.

מבחינת התורם, ההבדל בין מוסד ציבורי כללי לבין עמותה בעלת אישור לפי סעיף 46 הוא מהותי. רק אישור מתאים ובתוקף מאפשר לבקש זיכוי מס בגין התרומה, בכפוף לנסיבות התורם ולהוראות רשות המסים.

חובות שוטפות לאחר קבלת האישור

קבלת אישור לתרומות אינה מסיימת את הטיפול הארגוני והחשבונאי. העמותה צריכה להמשיך לנהל את פעילותה בהתאם לתקנון, להחלטות מוסדותיה ולהנחיות הרשויות.

החובות השוטפות עשויות לכלול:

• הגשת דוח כספי ודוח מילולי בהתאם לדרישות
• תשלום אגרה שנתית, כאשר היא חלה
• פעילות סדירה של הוועד ושל מנגנון הביקורת
• תיעוד החלטות בפרוטוקולים
• דיווח על שינויים בתקנון ובבעלי התפקידים
• ניהול ספרים ותיעוד של התרומות
• שימוש בכספים בהתאם למטרות המאושרות

ועדת הביקורת או הגוף המבקר בוחנים את ההתנהלות הכספית והארגונית ואת התאמת הפעילות למטרות. ממצאי הביקורת מסייעים לאסיפה הכללית ולבעלי התפקידים לזהות ליקויים ולטפל בהם.

שימוש בתרומות למטרה שאינה תואמת את מטרות העמותה עלול להשפיע על האישורים ועל התנהלות העמותה מול הרשויות.

שינוי תקנון או שינוי מהותי בתחומי הפעילות מצריכים בדיקה של ההליכים החלים מול רשם העמותות. כאשר השינוי נוגע למטרות הציבוריות או לאופן השימוש בכספים, יש לבחון גם את השפעתו על ההכרה לצורכי מס.

שמירה על סדר מתחילה בתיאום בין הוועד, הנהלת החשבונות והגורם המבקר. לפני הגשת דיווח או ביצוע שינוי מהותי אפשר להיעזר בעורך דין או ברואה חשבון המתמחה בעמותות.

מידע נוסף על החובות והשלבים נמצא בעמוד רישום עמותה לתרומות. בכל מקרה יש לפעול לפי ההנחיות העדכניות של הרשויות.

שאלות נפוצות על רישום עמותה לתרומות

כמה מייסדים נדרשים להקמת עמותה?

מספר המייסדים ותנאי הכשירות נקבעים בדין ובהנחיות רשם העמותות. לפני הגשת הבקשה יש לבדוק את הדרישה העדכנית באתר הרשם ולוודא שכל המייסדים מאשרים את התקנון ואת מטרות הארגון.

המייסדים משתתפים ביצירת המבנה הראשוני של העמותה ובקבלת ההחלטות הנדרשות להקמתה. לכן חשוב להסדיר מראש את חלוקת התפקידים ואת אופן קבלת ההחלטות.

האם כל עמותה זכאית לאישור לפי סעיף 46?

לא. האישור ניתן לאחר בדיקה של מטרות העמותה, פעילותה, המבנה הארגוני שלה, מקורות המימון ואופן השימוש בכספים.

עמותה יכולה להיות רשומה ולפעול כדין גם ללא אישור לפי סעיף 46. במקרה כזה התרומות אליה אינן מקנות לתורמים זיכוי מכוח הסעיף.

אילו מסמכים מצרפים לבקשה?

המסמכים נקבעים לפי ההנחיות העדכניות ולפי מאפייני העמותה. הבקשה עשויה לכלול תקנון, פרוטוקולים, פרטי ועד וביקורת, תיאור פעילות, תוכנית עבודה ומסמכים כספיים.

רשות המסים יכולה לבקש הבהרות או מסמכים נוספים בהתאם לתוכן הבקשה. לכן כדאי להכין תיק מסמכים מסודר ולבדוק את הרשימה הרשמית לפני ההגשה.

איך תורם בודק אם העמותה מוכרת לתרומות?

תורם יכול לחפש את העמותה במאגר המוסדות הציבוריים של רשות המסים ולבדוק אם האישור שלה בתוקף. נוסף על כך, אפשר לבקש מהעמותה פרטים על האישור ולוודא שהקבלה מופקת בהתאם להנחיות.

קבלה יכולה לשמש לבקשת זיכוי רק כאשר היא מתייחסת לתרומה למוסד בעל אישור מתאים ובתוקף, ובכפוף לתנאים החלים על התורם.

מה ההבדל בין תרומה להכנסה מפעילות עסקית?

תרומה היא תשלום שניתן ללא תמורה ישירה לתורם. תשלום עבור מוצר, שירות, השתתפות באירוע או פעילות אחרת עשוי להיחשב הכנסה מסוג אחר.

ההפרדה בין מקורות ההכנסה צריכה להופיע בהנהלת החשבונות ובדוחות. כאשר אופי התשלום אינו ברור, מומלץ לבחון את הסיווג עם איש מקצוע.

למי כדאי לפנות לפני תחילת התהליך?

התהליך משלב דיני עמותות, מיסוי, הנהלת חשבונות וממשל תאגידי. עורך דין או רואה חשבון המתמחה בעמותות יכול לסייע בבדיקת התקנון, מבנה הפעילות, המסמכים והדיווחים הנדרשים.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חשבונאי או מיסויי.