הנהלת חשבונות במלכ"ר: תיעוד קבלות, שכר ומקורות מימון לפי דרישות הדיווח

מלכ״ר הנהלת חשבונות דורשת התאמה למקורות המימון, למטרות הארגון ולדרישות הדיווח החלות עליו. גם כאשר הפעילות מצומצמת וההכנסות מבוססות על תרומות או דמי חבר, חשוב לתעד קבלות, הוצאות, שכר, העברות בנקאיות וכספים שיועדו למטרה מסוימת.

המדריך מיועד למנהלי עמותות, גזברים, מייסדים ואחראים על ניהול כספי מוסד ציבורי. הוא מסביר כיצד לבנות תיעוד שוטף, להפריד בין מקורות מימון ולהכין את הנתונים הדרושים לדוח הכספי ולדוח המילולי.

אם אינכם בטוחים במעמד המיסויי של הארגון, כדאי להתחיל בבדיקת הסטטוס של ארגון מלכ"ר. המעמד, צורת ההתאגדות ואופי הפעילות משפיעים על אופן הרישום ועל הדיווחים הנדרשים.

המידע במדריך הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חשבונאי או מיסויי. לפני קבלת החלטה בנוגע לניהול הספרים או להגשת דוחות, מומלץ לקבל ייעוץ המתאים למאפייני הארגון.

עלויות הנהלת החשבונות מצטרפות לתקציב הכולל של ההקמה, לצד עלות רישום עמותה עצמה.

איך מגדירים מלכ"ר ומה ההבדל בין עמותה, חל"צ ומוסד ציבורי

מלכ"ר, מוסד ללא כוונת רווח, הוא מעמד מיסויי ולא צורת התאגדות. עמותה וחברה לתועלת הציבור הן צורות התאגדות, ואילו מוסד ציבורי הוא מעמד שעשוי להיות רלוונטי לגופים העומדים בתנאים שנקבעו לצורכי מס.

עמותה נרשמת אצל רשם העמותות, וחל"צ נרשמת אצל רשם החברות. לאחר הקמת התאגיד יש להסדיר בנפרד את התיקים והמעמד מול רשויות המס, בהתאם לסוג הפעילות ולמקורות ההכנסה.

רישום כעמותה אינו זהה לקבלת מעמד מיסויי כמלכ"ר. אלה הליכים נפרדים מול גורמים שונים.

ההבדלים בין צורות ההתאגדות משפיעים על מבנה הארגון, על הגורם שאליו מוגשים מסמכים ועל אופן קבלת ההחלטות:

מאפיין עמותה חל"צ מוסד ציבורי
מסגרת רישום רשם העמותות רשם החברות בהתאם למסגרת שבה הוקם הגוף
ייעוד העודפים קידום מטרות הארגון קידום מטרות החברה קידום המטרה הציבורית
גופי ניהול ועד ואסיפה כללית דירקטוריון וגופי חברה לפי המבנה שנקבע לגוף
מסגרת הפעילות תקנון העמותה תקנון החברה מסמכי היסוד של הגוף

מבחינת הנהלת החשבונות, בכל אחת מהמסגרות חשוב לזהות את מקור הכסף ואת הייעוד שלו. תרומה ייעודית, תמיכה ציבורית, דמי חבר והכנסה מפעילות אינם נרשמים בהכרח באותו אופן, ולכן יש להתאים את מערך החשבונות לפעילות בפועל.

המונח "מוסד ציבורי" אינו בהכרח שם של תאגיד נפרד. הוא יכול לתאר מעמד מיסויי של עמותה או חל"צ, בכפוף לבחינת התנאים הרלוונטיים.

אם אתם בוחנים את צורת ההתאגדות המתאימה, קראו על ההבדל בין חל"צ לעמותה. לאחר מכן אפשר לבחון עם איש מקצוע את השלכות הבחירה על הניהול, הדיווח והמיסוי.

מלכ״ר הנהלת חשבונות לעומת הנהלת חשבונות עסקית

הנהלת חשבונות של מלכ"ר שונה מזו של עסק בעיקר במקורות ההכנסה, בייעוד הכספים ובדוחות הנלווים. עסק מתמקד בהכנסות ממכירות וברווחיות, ואילו מלכ"ר צריך להראות כיצד הכספים שימשו לקידום מטרותיו.

היעדר חשבונית מס בעסקאות מסוימות אינו מבטל את הצורך בתיעוד. יש לשמור מסמכים מתאימים לכל תקבול ותשלום, לרשום תנועות בנקאיות ולוודא שאפשר לקשר בין הרישום החשבונאי לבין האסמכתא.

מבנה ההכנסות של מלכ"ר מחייב סיווג ברור:

  • תרומות: תקבולים מתורמים פרטיים, חברות או קרנות
  • תמיכות ומענקים: כספים המתקבלים לפי מסמכי הקצאה ותנאי שימוש
  • דמי חבר: תשלומים הקשורים לחברות בארגון
  • הכנסות מפעילות: תשלום עבור שירותים או פעילויות שמפעיל הארגון
  • הכנסות פיננסיות: ריבית, השקעות או הכנסות אחרות מנכסים

תרומות ומענקים עשויים להיות מיועדים למטרה מוגדרת. במקרה כזה, הרישום צריך לאפשר מעקב אחר קבלת הכסף, השימוש בו והיתרה שטרם נוצלה.

הדוח הכספי מציג את המצב הכספי, ההכנסות וההוצאות. הדוח המילולי מתאר את הפעילות שבוצעה ואת הקשר בינה לבין מטרות הארגון, ולכן חשוב שהמידע בשני הדוחות יהיה עקבי.

גם סיווג ההוצאות שונה מהמקובל בעסק מסחרי. במלכ"ר חשוב להבחין בין הוצאות הקשורות ישירות לפעילות ולמטרות הארגון לבין הוצאות ניהול וכלליות.

מאפיין הנהלת חשבונות עסקית מלכ״ר הנהלת חשבונות
מקורות הכנסה מכירת מוצרים ושירותים תרומות, תמיכות, דמי חבר ופעילות
מטרת הרישום מעקב עסקי ודיווח מס מעקב אחר מקורות הכסף והשימוש בו
דוחות מרכזיים דוחות כספיים ודיווחי מס דוח כספי, דוח מילולי ודיווחים רלוונטיים
סיווג הוצאות לפי צורכי העסק לפי פעילות, מטרה, ניהול ומקור מימון
בקרה פנימית בהתאם למבנה העסק ועד מנהל, ועדת ביקורת ובעלי תפקידים

השאלה המרכזית אינה רק כמה כסף נכנס וכמה יצא. הנהלת החשבונות צריכה להראות מה מקור הכסף, לאיזו מטרה הוא יועד וכיצד נעשה בו שימוש.

כאשר הארגון מסדיר את מבנה החשבונות בתחילת הפעילות, קל יותר להתאים בין הספרים, מסמכי הבנק והדוחות. אם נדרש להציג את המעמד המיסויי לגורם מממן או לספק, אפשר לבדוק כיצד מזמינים העתק של תעודת מלכ"ר.

מה מתעדים בהנהלת החשבונות של מלכ"ר

תיעוד נכון מאפשר לעקוב אחר כל תקבול והוצאה ולשייך אותם למקור ולמטרה. לא די לדעת מהי היתרה בחשבון הבנק, משום שהיתרה אינה מלמדת אילו כספים פנויים לשימוש ואילו כספים מיועדים.

לכל סוג הכנסה כדאי להגדיר כרטיס או סיווג מתאים במערכת:

  • תרומות: פרטי התקבול, הקבלה והייעוד שנמסר לארגון
  • תמיכות ומענקים: מסמך ההקצאה, תנאי השימוש והתקציב המאושר
  • דמי חבר: זיהוי המשלם והתקופה שאליה מתייחס התשלום
  • הכנסות מפעילות: סוג השירות או הפעילות והמסמך שהופק בגינם
  • הכנסות פיננסיות: תיעוד נפרד מהפעילות השוטפת

בצד ההוצאות יש לשמור חשבונית, קבלה, הסכם או מסמך חלופי המתאים לאופי התשלום. לצד האסמכתא כדאי לתעד מי אישר את ההוצאה, לאיזו פעילות היא שייכת ומאיזה מקור מימון היא משולמת.

לכל הוצאה צריך להיות מסמך תומך ושיוך חשבונאי ברור.

כסף שהתקבל למטרה מוגדרת אינו אמור להיטמע ברישום הכללי בלי יכולת מעקב. ניתן לנהל את ההפרדה באמצעות חשבונות בנק, כרטיסים חשבונאיים, מרכזי עלות או שילוב ביניהם, בהתאם להיקף הפעילות ולדרישות הגורם המממן.

המעקב אחר כסף ייעודי כולל:

  • רישום נפרד של התקבול
  • שיוך ההוצאות לתקציב או לפרויקט
  • מעקב אחר יתרה שלא נוצלה
  • שמירת אישורים לשינוי הייעוד, אם התקבלו
  • הצגת היתרה באופן המתאים בדוחות

בקרות פנימיות מצמצמות טעויות ומבהירות מי מוסמך לבצע כל פעולה. כדאי להגדיר מראש את אופן אישור ההוצאות, הרשאות הבנק, הטיפול במזומן, החזרי הוצאות והתקשרויות עם ספקים.

גם בארגון קטן רצוי שלא לרכז את כל התהליך אצל אדם אחד. הפרדה בין יוזם התשלום, המאשר והגורם שמבצע את הרישום מספקת בקרה טובה יותר, כאשר מבנה הארגון מאפשר זאת.

בניית מערך החשבונות עם איש מקצוע יכולה למנוע סיווגים שגויים ותיקונים בעת הכנת הדוחות. העמוד על עלות רואה חשבון לעמותה מסביר אילו מאפיינים של הארגון עשויים להשפיע על היקף השירות.

הקשר בין הנהלת החשבונות לדוח הכספי ולדוח המילולי

הנהלת החשבונות היא הבסיס לדוח הכספי ולדוח המילולי. כאשר הרישומים מעודכנים והאסמכתאות זמינות, ניתן לקשר בין הנתונים הכספיים לבין הפעילות שהארגון מבקש להציג.

מלכ״ר הנהלת חשבונות מתמקדת גם ביישום מטרות הארגון. לכן כל סעיף משמעותי צריך להיות משויך לפעילות, לפרויקט או למקור מימון, ולא רק להירשם תחת כותרת כללית.

ממד הנהלת חשבונות עסקית הנהלת חשבונות במלכ"ר
מטרת הדיווח הצגת הפעילות העסקית והתוצאה הכספית הצגת מקורות המימון והשימוש בהם
מקורות מימון מכירות ושירותים תרומות, מענקים, דמי חבר ופעילות
כסף ייעודי לפי הסכמים עסקיים לפי מטרת התרומה או תנאי המימון
גורמי בקרה הנהלה, רואה חשבון ורשויות הנהלה, גורמי ביקורת ורשויות רלוונטיות

הדוח המילולי מחבר בין המספרים לבין הפעילות. אם הדוח הכספי מציג הוצאה עבור פרויקט מסוים, התיאור המילולי צריך לשקף את הפעילות שבוצעה במסגרת אותו פרויקט.

התאמה בין הדוח הכספי לדוח המילולי מתחילה בסיווג נכון של ההכנסות וההוצאות במהלך הפעילות.

כמה בעלי תפקידים עשויים להשתתף בבקרה:

  • הוועד המנהל: מאשר תקציב ועוקב אחר הביצוע
  • ועדת הביקורת או הגוף המבקר: בוחנים את תהליכי העבודה ואת הבקרות
  • רואה החשבון המבקר: בוחן את הנתונים ומכין או מבקר את הדוחות בהתאם למסגרת החלה
  • הגזבר או מנהל הכספים: מרכז את המסמכים ומפקח על הרישום השוטף

חלוקת האחריות צריכה להיות ברורה ומתועדת. לפני מינוי בעלי תפקידים או קביעת סמכויות, יש לבדוק את מסמכי ההתאגדות ואת ההנחיות החלות על הארגון.

לקראת הכנת הדוחות כדאי לבדוק:

  • התאמה בין דפי הבנק לספרים
  • קיום אסמכתאות להוצאות
  • יתרות של תרומות ומענקים ייעודיים
  • רישום התחייבויות ותשלומים מראש
  • פרוטוקולים ואישורים הנוגעים להחלטות כספיות
  • התאמה בין סיווגי הספרים לבין תיאור הפעילות

בדיקה מסודרת מאפשרת לזהות פערים לפני העברת החומר לרואה החשבון. אם נמצא פער, חשוב לברר אם מדובר במסמך חסר, בסיווג שגוי או בפעולה שדורשת אישור מתאים.

רוצים הצעה מותאמת?

שם וטלפון, ונחזור אליכם.

בלחיצה על "שלחו פנייה" אני מסכים/ה שפרטיי יועברו לבונים עמותה ולספקים מטעמו ליצירת קשר, בהתאם למדיניות הפרטיות (כולל הזכות למחיקה).

תהליך מלכ״ר הנהלת חשבונות לאורך הפעילות

תהליך הנהלת החשבונות מתחיל באיסוף מסמכים, ממשיך ברישום ובקרה ומסתיים בהכנת הנתונים לדוחות. תדירות העבודה נקבעת לפי היקף הפעילות, מספר העסקאות, העסקת עובדים ודרישות הדיווח של הארגון.

איסוף ושמירת מסמכים

יש לרכז קבלות, חשבוניות, אישורי תרומה, הסכמים, דפי בנק ואישורי תשלום. לכל מסמך כדאי לצרף מידע שמסביר לאיזו פעילות הוא שייך ומי אישר אותו.

מערכת שמירת המסמכים יכולה להיות דיגיטלית או משולבת. העיקר הוא שאפשר יהיה לאתר את האסמכתא מתוך הרישום החשבונאי וגם להגיע מהרישום אל המסמך המקורי.

רישום וסיווג

לאחר איסוף המסמכים רושמים את הפעולות בכרטיסים המתאימים. בשלב הזה מפרידים בין פעילות שוטפת, פרויקטים, תרומות ייעודיות, מענקים, שכר והוצאות ניהול.

סיווג עקבי חשוב יותר משמות טכניים של כרטיסים. כדאי לקבוע כללי רישום ברורים, כדי שפעולות דומות לא יירשמו בכל פעם בצורה אחרת.

התאמות ובקרה

התאמת בנק משווה בין הרישומים בספרים לבין התנועות בחשבון. בנוסף יש לבדוק קופות, כרטיסי אשראי, יתרות ספקים, התחייבויות וכספים שניתנו או התקבלו מראש.

כאשר מתגלה הבדל, יש לברר את מקורו ולא להשאירו כיתרה כללית. הפער עשוי לנבוע ממסמך שטרם נקלט, מתשלום שטרם נפרע או מרישום בכרטיס לא מתאים.

טיפול בשכר ובתשלומים

העסקת עובדים מוסיפה רכיבי שכר, ניכויים, הפרשות ודיווחים. גם תשלום לנותני שירות דורש בדיקה של מסמכי ההתקשרות והאישורים הרלוונטיים.

אין להסתפק בהעברה הבנקאית עצמה. תיק התשלום צריך לכלול את הבסיס להתקשרות, המסמך החשבונאי, האישור הפנימי והתיעוד במערכת.

הכנה לדוחות

לפני הכנת הדוח הכספי בודקים שהיתרות נתמכות במסמכים ושסיווגי ההכנסות וההוצאות מתאימים לפעילות. במקביל מרכזים מידע תפעולי לצורך הדוח המילולי.

הדוחות צריכים להציג תמונה עקבית. אם תיאור הפעילות אינו תואם את הסיווג החשבונאי, יש לבדוק את הנתונים ולא להסתפק בשינוי ניסוח.

מתי כדאי להיעזר בבעל מקצוע

ליווי מקצועי מתאים כאשר מבנה הפעילות מחייב ידע חשבונאי או מיסויי שאינו קיים בתוך הארגון. הצורך מושפע ממקורות המימון, העסקת עובדים, היקף הפעילות, מורכבות הפרויקטים והדוחות שיש להכין.

כדאי לשקול ליווי כאשר הארגון:

  • מקבל תרומות או מענקים בעלי ייעוד מוגדר
  • מעסיק עובדים או משלם לנותני שירות
  • מפעיל פעילות בתשלום
  • מנהל פרויקטים בתקציבים נפרדים
  • נדרש להכין דוח כספי או דוח מילולי
  • קיבל דרישה להבהרה או להשלמת מסמכים

מנהל חשבונות יכול לטפל ברישום השוטף, ואילו רואה חשבון עשוי להידרש לביקורת, להכנת דוחות או לטיפול בסוגיות מיסוי. חלוקת העבודה תלויה במבנה הארגון ובדרישות החלות עליו.

מה לבדוק לפני בחירת רואה חשבון או מנהל חשבונות

הבדיקה החשובה ביותר היא ניסיון מעשי בעבודה עם מלכ"רים. ידע בהנהלת חשבונות עסקית אינו מבטיח היכרות עם תרומות ייעודיות, דוח מילולי, מענקים והפרדה בין הוצאות מטרה להוצאות ניהול.

לפני בקשת הצעה, בדקו:

  • ניסיון רלוונטי: אילו סוגי מלכ"רים מקבלים מבעל המקצוע שירות
  • היכרות עם דיווחים: אילו דוחות וטפסים כלולים בטיפול
  • חלוקת אחריות: מי קולט מסמכים, מבצע התאמות ומכין את החומר לביקורת
  • טיפול בכסף ייעודי: כיצד מנוהלים פרויקטים, תרומות ומענקים
  • עבודה מול בעלי תפקידים: כיצד מועבר מידע לגזבר, לוועד ולגורמי הביקורת
  • מערכת הנהלת החשבונות: מי מחזיק בגישה לנתונים וכיצד נשמרים המסמכים
  • תיקונים והשלמות: האם הטיפול בהם כלול בהצעה או מתומחר בנפרד

הגזבר ובעל המקצוע החיצוני ממלאים תפקידים משלימים. כדאי להגדיר מי אחראי לאיסוף מסמכים, מי מאשר הוצאות, מי עוקב אחר יתרות ומי מעדכן את הנהלת הארגון.

כדי לקבל הצעה שמתאימה לפעילות, הכינו מראש את הפרטים הבאים:

פרט להכנה למה הוא חשוב
היקף הפעילות מסייע להעריך את עומס הרישום והבקרה
סוגי ההכנסות קובע אילו סיווגים ומעקבים נדרשים
העסקת עובדים מוסיפה טיפול בשכר ובדיווחים
מספר חשבונות ופרויקטים משפיע על מורכבות ההתאמות
אישורים ומעמד מיסויי מסייע לזהות את הדיווחים הרלוונטיים
מצב הספרים מבהיר אם נדרש טיפול שוטף או גם תיקון עבר

אם העמותה נמצאת בשלב ההקמה, יש להביא בחשבון גם את עלויות ההתארגנות ואת הקמת מערך התיעוד. מומלץ לכלול אותן בתקציב הראשוני ולא להמתין להכנת הדוחות.

שאלות נפוצות על מלכ״ר הנהלת חשבונות

האם כל מלכ"ר מנהל הנהלת חשבונות באותה שיטה?

לא. שיטת הרישום נקבעת לפי צורת ההתאגדות, היקף הפעילות, אופי ההכנסות וההנחיות החלות על הארגון.

כדי לדעת אם נדרשת הנהלת חשבונות חד-צדית או כפולה, יש לבדוק את הנתונים העדכניים של הארגון מול רואה החשבון והגורמים המוסמכים. אין להסתמך על שיטה שנבחרה בעבר בלי לבדוק אם הפעילות השתנתה.

אילו מסמכים מעבירים לרואה החשבון?

מעבירים את המסמכים שמאפשרים לשחזר את הפעילות הכספית ולהבין את מטרת כל פעולה. החומר כולל בדרך כלל:

  • דפי חשבון בנק ואישורי הפקדה
  • קבלות ואישורי תרומה
  • חשבוניות ומסמכי תשלום לספקים
  • הסכמים עם עובדים ונותני שירות
  • נתוני שכר וניכויים
  • מסמכי תמיכות ומענקים
  • פרוטוקולים ואישורי הוצאות
  • אישורי מעמד מיסויי, לרבות אישור לפי סעיף 46 אם קיים

מה ההבדל בין דוח כספי לדוח מילולי?

הדוח הכספי מציג את הנכסים, ההתחייבויות, ההכנסות וההוצאות של הארגון. הדוח המילולי מתאר את הפעילות, את אופן קידום המטרות ואת המידע הארגוני הנדרש במסגרת הדיווח.

הדוחות נפרדים אך צריכים להיות עקביים. פעילות המתוארת בדוח המילולי אמורה לקבל ביטוי מתאים בנתונים הכספיים.

האם אפשר לנהל את הרישום באופן עצמאי?

אפשר לבצע חלק מהעבודה בתוך הארגון, אם יש בעל תפקיד שמכיר את המערכת ואת כללי הסיווג. עם זאת, יש להתאים את חלוקת העבודה למורכבות הפעילות ולדוחות שהארגון נדרש להכין.

גם כאשר הגזבר מבצע את הרישום, כדאי לקבוע ביקורת מקצועית על התאמות הבנק, הכספים הייעודיים והשכר. כך ניתן לזהות טעויות לפני הכנת הדוחות.

איך עוקבים אחר תרומה שיועדה לפרויקט?

פותחים לתרומה סיווג שמקשר בינה לבין הפרויקט, ושומרים את המסמך שבו נקבע הייעוד. לאחר מכן משייכים לאותו סיווג את ההוצאות המתאימות ועוקבים אחר היתרה.

אם עולה צורך להשתמש בכסף למטרה אחרת, יש לבדוק את תנאי התרומה ולקבל את האישורים המתאימים לפני שינוי הרישום או השימוש.

מתי מגישים את הדוחות?

מועדי ההגשה תלויים בסוג התאגיד, בשנת הכספים, בסוג הדוח ובהנחיות התקפות במועד ההגשה. יש לבדוק את המועדים העדכניים מול הגורם שאליו מוגש כל דוח.

כדאי להכין את החומר לפי לוח עבודה פנימי ולא להמתין למועד ההגשה. משך ההכנה תלוי באיכות הרישומים, בזמינות האסמכתאות ובהיקף ההתאמות הדרושות.

כיצד מתכוננים להעברת הנהלת החשבונות לבעל מקצוע חדש?

מרכזים את קובצי הנהלת החשבונות, יתרות הפתיחה, התאמות הבנק, מסמכי השכר, רשימת הפרויקטים והכספים הייעודיים. בנוסף יש לתעד פעולות פתוחות, מסמכים חסרים ודיווחים שטרם הושלמו.

העברה מסודרת מונעת אובדן מידע ומאפשרת לבעל המקצוע החדש להבין כיצד נבנו הסיווגים. לפני המעבר כדאי לוודא שלארגון נשארת גישה מלאה לנתונים ולמסמכים.

המידע במדריך הוא כללי ואינו מחליף בדיקה מקצועית של מבנה הארגון, מסמכי ההתאגדות, מעמדו המיסויי וההנחיות החלות עליו.

צרו קשר

בלחיצה על "שלחו פנייה" אני מסכים/ה שפרטיי יועברו לבונים עמותה ולספקים מטעמו ליצירת קשר, בהתאם למדיניות הפרטיות (כולל הזכות למחיקה).

התקשרו עכשיו073-802-0274