השאלה האם מייסד עמותה יכול לקבל שכר אינה מוכרעת לפי עצם הקמת העמותה. מייסד עשוי לקבל שכר עבור עבודה ממשית ומוגדרת, אך יש לבחון אילו תפקידים נוספים הוא ממלא, מי מוסמך לאשר את ההתקשרות וכיצד היא מתועדת.
מעמד של מייסד אינו מעניק כשלעצמו זכות לתשלום. ההבחנה החשובה היא בין מייסד שאינו מכהן במוסדות העמותה, חבר ועד או חבר ועדת ביקורת, לבין עובד שמועסק בתפקיד מקצועי.
כאשר המייסד משמש גם בתפקיד מוסדי, יש לבדוק אם כהונתו מאפשרת העסקה בשכר ומהם הכללים החלים על תגמול, החזר הוצאות וניגוד עניינים. הבדיקה צריכה להיעשות לפי חוק העמותות, תש"ם-1980, תקנון העמותה וההנחיות העדכניות של רשם העמותות.
התוכן בעמוד הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חשבונאי או מיסויי.
האם מייסד עמותה יכול לקבל שכר לפי התפקיד שלו
כן, מייסד יכול לקבל שכר כאשר הוא מבצע עבודה בתפקיד מקצועי שהעמותה רשאית להעסיק בו עובד. השכר ניתן עבור העבודה ולא עבור היוזמה להקים את העמותה.
כדי להבין מהו המסלול המתאים, יש להפריד בין המעמדות האפשריים:
- מייסד בלבד: אדם שיזם את הקמת העמותה אך אינו מכהן בתפקיד מוסדי. עצם היותו מייסד אינו מזכה אותו בשכר ואינו שולל אפשרות להעסיקו בתפקיד מקצועי.
- חבר עמותה: מי שנמנה עם חברי העמותה בהתאם לתקנון. יש לבדוק כיצד התקנון והנחיות הרשם מתייחסים להתקשרות עמו.
- חבר ועד מנהל: נושא משרה שמופקד על ניהול ענייני העמותה. כהונה זו עשויה להגביל אפשרות לקיים במקביל יחסי עבודה עם העמותה.
- חבר ועדת ביקורת או גוף מבקר: בעל תפקיד שאמור לפקח על פעילות העמותה. גם כאן נדרשת הפרדה בין תפקיד הביקורת לבין קבלת תמורה מהעמותה.
- עובד מקצועי: אדם שמועסק מכוח הסכם עבודה ומבצע תפקיד מוגדר, כגון ניהול פעילות, גיוס משאבים או ריכוז תוכנית.
אדם עשוי להיות גם מייסד וגם חבר עמותה, חבר ועד או עובד. לכן לא די לשאול מי הקים את העמותה, אלא צריך לבדוק מהו תפקידו הנוכחי ומהן ההגבלות החלות עליו.
השכר משולם עבור עבודה מוגדרת ומאושרת, ולא עבור מעמד המייסד.
טבלת הבחנה בין המעמדות
| מעמד |
האם המעמד עצמו מקנה שכר |
מה צריך לבדוק |
| מייסד בלבד |
לא |
האם קיימת העסקה נפרדת בתפקיד מקצועי |
| חבר עמותה |
לא |
תקנון, ניגוד עניינים ואופן אישור ההתקשרות |
| חבר ועד מנהל |
לא |
מגבלות כהונה, תגמול מותר והנחיות רשם העמותות |
| חבר ועדת ביקורת |
לא |
עצמאות הביקורת והגבלות על התקשרות עם העמותה |
| עובד מקצועי |
השכר ניתן עבור העבודה |
הסכם העסקה, אישור מוסמך ותיעוד חשבונאי |
שאלות שכדאי לברר לפני אישור תשלום
לפני שמחליטים על שכר למייסד, מומלץ לברר את הנקודות הבאות:
- האם המייסד מכהן בוועד המנהל, בוועדת הביקורת או בגוף מבקר?
- האם התקנון מאפשר את מבנה ההעסקה המתוכנן?
- מהי העבודה שהמייסד צפוי לבצע בפועל?
- מי בעמותה מוסמך לדון בתנאי ההתקשרות ולאשר אותם?
- האם למשתתפים בהחלטה יש עניין אישי בה?
- כיצד יתועדו התפקיד, התמורה והנימוקים לבחירה?
אם המייסד אינו ממלא תפקיד מוסדי, העסקתו עשויה להיות פשוטה יותר מבחינת ניגוד עניינים. גם במצב כזה חשוב לקבל החלטה מסודרת, לערוך הסכם מתאים ולשמור תיעוד שמסביר את צורכי העמותה.
להרחבה על מעמדו של המייסד אפשר לקרוא את המדריך בנושא מייסד עמותה חברתית.
האם מייסד עמותה יכול לקבל שכר כחבר ועד
אין להניח שחבר ועד יכול לקבל משכורת רגילה מהעמותה רק משום שהוא מבצע עבורה פעילות. יש להבחין בין שכר עבודה, תגמול המותר לבעל תפקיד מוסדי והחזר הוצאות שהוצאו לצורך פעילות העמותה.
כהונה בוועד המנהל כרוכה באחריות לניהול העמותה. יצירת יחסי עבודה מקבילים עלולה לעורר קושי, משום שאותו אדם משתתף בניהול הגוף שאמור להחליט על העסקתו ולפקח עליה.
לכן, לפני תשלום לחבר ועד, יש לבדוק את ההסדר המדויק בהנחיות רשם העמותות ואת הוראות הדין החלות על סוג התשלום. אין להסתפק בכותרת כללית כמו "שכר", "החזר" או "דמי ניהול".
שכר, תגמול והחזר הוצאות
| סוג התשלום |
מהותו |
מה צריך לתעד |
| שכר עבודה |
תמורה עבור עבודה במסגרת יחסי עבודה |
תפקיד, תנאי העסקה, אישור ותלוש שכר |
| תגמול לבעל תפקיד |
תשלום הנוגע לכהונה או להשתתפות בפעילות מוסדית |
הבסיס לתשלום וההסדר החל על העמותה |
| החזר הוצאות |
השבת הוצאה שהוצאה עבור פעילות העמותה |
מטרת ההוצאה ואסמכתאות מתאימות |
החזר הוצאות אינו דרך חלופית לשלם משכורת. אם בפועל מדובר בתמורה קבועה עבור עבודה, הכותרת שניתנה להעברה אינה משנה את מהותה.
גם תגמול הקשור לכהונה אינו זהה בהכרח לשכר של עובד. יש לבחון כל תשלום לפי מטרתו, תפקיד המקבל וההסדר החל עליו.
מה בודקים לפני התקשרות עם חבר ועד
הבדיקה צריכה להתמקד במהות ההתקשרות ולא רק באופן שבו היא מוצגת בפרוטוקול. בין היתר, יש לברר:
- האם התפקיד המקצועי נפרד בפועל מתפקידו של חבר הוועד.
- האם קיימת הגבלה על העסקת חבר ועד כעובד.
- האם בעל העניין נמנע מהשתתפות בהחלטה הנוגעת אליו.
- האם גוף מוסמך בחן את ההתקשרות ואת תנאיה.
- האם התשלום תואם את העבודה שבוצעה ואת יכולתה של העמותה.
- האם המסמכים החשבונאיים משקפים נכון את סוג התשלום.
אם קיימת אי-בהירות לגבי האפשרות לשלב בין כהונה בוועד לבין עבודה בשכר, אין להתחיל בתשלום לפני בירור מקצועי. שינוי הגדרת התפקיד על הנייר אינו פותר סתירה מהותית בין הכהונה לבין ההעסקה.
איך מטפלים בניגוד עניינים של מייסד או קרוב משפחה
ניגוד עניינים נוצר כאשר אדם שמשתתף בהחלטה מטעם העמותה עשוי להפיק ממנה תועלת אישית. במקרה של שכר למייסד, העניין האישי עשוי לנבוע מהעסקתו, מקביעת תנאיו או מהתקשרות עם קרוב משפחתו.
הטיפול הנכון מתחיל בגילוי מלא של הקשר. לאחר הגילוי יש לבדוק מי רשאי להשתתף בדיון, מי מוסמך לקבל את ההחלטה ומה נדרש לתעד לפי תקנון העמותה וההנחיות החלות עליה.
עקרונות מרכזיים לטיפול בהחלטה
- גילוי העניין האישי: יש להביא את הקשר לידיעת הגורמים שדנים בהתקשרות.
- הימנעות מהשפעה על ההחלטה: בעל העניין אינו אמור לקבוע לעצמו את התפקיד, התמורה או תנאי ההעסקה.
- בחינה עניינית של צורכי העמותה: ההחלטה צריכה להסביר מדוע התפקיד נחוץ ומדוע המועמד מתאים לו.
- בדיקת תנאי ההתקשרות: התמורה נבחנת ביחס לתפקיד, לאחריות ולמשאבי העמותה.
- תיעוד מסודר: הפרוטוקול צריך לשקף את הגילוי, את הדיון, את ההחלטה ואת הנימוקים.
ניגוד עניינים אינו נפתר רק באמצעות הימנעות מהצבעה. נדרשים גם גילוי, בחינה עניינית ותיעוד של ההחלטה.
העסקת קרוב משפחה של מייסד או נושא משרה דורשת תשומת לב דומה. יש לבדוק את הגדרת הקרבה הרלוונטית בהנחיות העדכניות ולא להסתמך על הגדרה משפחתית יומיומית.
חשוב גם לברר אם המייסד הוא עדיין בעל תפקיד בעמותה. העובדה שהוא יזם את הקמתה אינה מלמדת בהכרח על מעמדו הנוכחי או על הכללים החלים על ההתקשרות עמו.
כיצד מאשרים העסקת מייסד ומתעדים את ההחלטה
הליך מסודר מתחיל בהגדרת צורך אמיתי של העמותה. רק לאחר מכן בוחנים מועמד, תנאי העסקה, ניגוד עניינים והגורם שמוסמך לקבל את ההחלטה.
אם שאלתם האם מייסד עמותה יכול לקבל שכר, המסמכים צריכים להראות שהעמותה בחנה את העבודה עצמה ולא העניקה תמורה בשל מעמדו. התיעוד צריך להיות ברור גם למי שלא השתתף בדיון.
הגדרת התפקיד
הגדרת התפקיד צריכה לתאר את העבודה שתבוצע בפועל. רצוי לכלול:
- תחומי אחריות
- כפיפות מקצועית
- סמכויות
- היקף עבודה
- אופן בחינת הביצועים
כל זאת בלי לערבב בין התפקיד המקצועי לבין סמכויות הוועד.
הגדרה כללית כמו "סיוע לעמותה" אינה מספקת בסיס ברור להתקשרות. ככל שהתפקיד מוגדר היטב, קל יותר לבדוק את נחיצותו ואת התאמת התמורה.
בחינת המועמד ותנאי ההתקשרות
הדיון צריך להתייחס לכישורי המועמד ולצרכים המקצועיים של העמותה. כאשר המועמד הוא המייסד או קרוב משפחה של בעל תפקיד, חשוב במיוחד שהנימוקים יהיו ענייניים ומתועדים.
גם התמורה צריכה להיות מוסברת. אפשר להסתמך על:
- מאפייני התפקיד
- היקף האחריות
- היקף העבודה
- יכולתה הכלכלית של העמותה
- מידע השוואתי רלוונטי שנאסף לצורך ההחלטה
עריכת פרוטוקול
הפרוטוקול צריך לשקף את הדיון שהתקיים ולא רק את התוצאה הסופית. בהתאם לנסיבות, כדאי שיכלול:
- תיאור הצורך בתפקיד.
- פרטי התפקיד ותחומי האחריות.
- תנאי ההתקשרות המוצעים.
- גילוי של עניין אישי או קשר משפחתי.
- ציון המשתתפים בדיון ובהחלטה.
- הנימוקים לבחירת המועמד.
- זהות הגורם שקיבל את ההחלטה.
- מסמכים שנבחנו לפני האישור.
נוסח קצר שלפיו "הוחלט להעסיק את המייסד" אינו מסביר כיצד נשקלו צורכי העמותה וניגוד העניינים. פרוטוקול מפורט מאפשר לעמותה להציג את הבסיס להחלטתה.
מסמכים שכדאי להכין
| מסמך |
מטרתו |
| תיאור תפקיד |
להגדיר את העבודה והאחריות |
| הסכם העסקה או התקשרות |
להסדיר את התנאים המוסכמים |
| פרוטוקול ההחלטה |
לתעד את הדיון, הגילוי והאישור |
| מסמכי השוואה |
לסייע בבחינת סבירות התמורה |
| הצהרת ניגוד עניינים |
להציג קשר אישי או משפחתי רלוונטי |
| חוות דעת מקצועית |
לבחון את התאמת המבנה לדין ולהנחיות |
לא בכל מקרה נדרשים אותם מסמכים או אותו מסלול אישור. המבנה המתאים תלוי בתפקידו של המייסד, בתקנון, בסוג ההתקשרות ובזהות הגורמים המוסמכים בעמותה.
תלוש שכר, זכויות ותיעוד חשבונאי
כאשר המייסד מועסק כעובד, יש להסדיר את ההעסקה בהתאם לדיני העבודה והמס החלים על יחסי העבודה. עצם היותו מייסד אינו מבטל את הצורך בתלוש, בניכויים, בהפרשות ובתיעוד חשבונאי מתאים.
התשלום צריך להתאים להסכם ולרישומי העמותה. אין לערבב בין משכורת, החזר הוצאות, תשלום לספק ותגמול הנוגע לכהונה מוסדית.
אם ההתקשרות היא עם עצמאי ולא במסגרת יחסי עבודה, יש לבדוק אם צורת ההתקשרות אכן תואמת את אופן ביצוע העבודה. כותרת החוזה לבדה אינה מכריעה אם בפועל מתקיימים יחסי עובד ומעסיק.
רואה החשבון או מנהל החשבונות של העמותה צריכים לקבל את הפרוטוקול ואת ההסכם הרלוונטי. כך ניתן לסווג את התשלום באופן התואם להחלטה ולמסמכים.
השפעת ההעסקה על ניהול העמותה
העסקת מייסד משפיעה לא רק על מקבל השכר אלא גם על עבודת הוועד, הביקורת והדיווח הכספי. החלטה שאינה ברורה עלולה להקשות על העמותה להסביר מי אישר את ההתקשרות, מדוע נבחר המועמד וכיצד נקבעה התמורה.
חברי הוועד צריכים לוודא שהמבנה שנבחר מתאים לתפקידי המוסדות בעמותה. ועדת הביקורת או הגוף המבקר צריכים לבחון את ההיבטים הנמצאים בתחום אחריותם בהתאם לדין, לתקנון ולהנחיות הרשם.
גם לאחר אישור ההתקשרות חשוב לעקוב אחר ביצועה. אם התפקיד, היקף העבודה או תנאי התשלום משתנים, יש לבחון אם נדרש דיון נוסף ועדכון של ההסכם והתיעוד.
אישור מסודר אינו מחליף מעקב. התשלום בפועל צריך להתאים לתפקיד ולהחלטה שתועדו.
כאשר עולה ספק לגבי כפל תפקידים, סמכות האישור או ניגוד עניינים, כדאי לקבל ייעוץ לפני ביצוע התשלום. תיקון מוקדם של מבנה ההתקשרות פשוט יותר מהתמודדות מאוחרת עם מסמכים סותרים.
איפה בודקים את הכללים החלים על העמותה
נקודת המוצא היא חוק העמותות, תקנון העמותה וההנחיות המפורסמות על ידי רשם העמותות. יש לבחון את המסמכים לפי התפקיד המדויק של המייסד וסוג התשלום המתוכנן.
אפשר לעיין באתר רשם העמותות ולבדוק את ההנחיות הנוגעות לניהול תקין, ניגוד עניינים, מוסדות העמותה ותשלומים לבעלי תפקידים. במקרה של אי-התאמה בין מסמך ישן להנחיה עדכנית, יש לברר מהו ההסדר החל בעת קבלת ההחלטה.
אם העמותה עדיין נמצאת בשלב התכנון, כדאי להביא בחשבון גם את אגרת הקמת עמותה ואת ההוצאות הנלוות לרישום ולניהול. מי שמתלבט לגבי המבנה המשפטי יכול להיעזר גם במדריך חל"צ או עמותה.
מידע נוסף על זכויותיו, אחריותו ומעמדו של מי שהקים את הארגון מופיע במדריך מייסד עמותה חברתית.
שאלות נפוצות על שכר למייסד עמותה
האם מייסד עמותה יכול לקבל שכר אם אינו חבר ועד?
מייסד שאינו מכהן בוועד או בגוף ביקורת עשוי להיות מועסק בתפקיד מקצועי ולקבל שכר עבור עבודתו. לפני ההעסקה יש לבדוק את מעמדו כחבר עמותה, את התקנון, את ניגוד העניינים ואת מסלול האישור המתאים.
האם עצם הקמת העמותה מזכה את המייסד בתשלום?
לא. מעמד המייסד אינו יוצר זכות אוטומטית לשכר, לדמי ייזום או לתשלום אחר מכספי העמותה.
תשלום אפשרי צריך להישען על עבודה, שירות או הסדר תגמול המותרים לפי תפקידו של האדם. ההתקשרות צריכה להיות מאושרת ומתועדת בהתאם למסגרת החלה עליה.
מה ההבדל בין שכר להחזר הוצאות?
שכר הוא תמורה עבור עבודה, ואילו החזר הוצאות נועד להשיב לאדם כסף שהוציא עבור פעילות העמותה. החזר הוצאות צריך להיות קשור להוצאה ממשית ולהיתמך באסמכתאות מתאימות.
אין להשתמש בהחזר הוצאות כדי להסוות תשלום קבוע עבור עבודה. אם התשלום הוא למעשה תמורה מקצועית, יש להסדיר אותו בהתאם למהותו.
אילו מסמכים כדאי להכין לפני אישור השכר?
כדאי להכין תיאור תפקיד, טיוטת הסכם, מסמכים התומכים בתנאי ההתקשרות והצהרה על קשר אישי או משפחתי. לאחר הדיון יש לערוך פרוטוקול שמציג את המשתתפים, הנימוקים וההחלטה.
רשימת המסמכים המדויקת תלויה במעמד המייסד ובמבנה העמותה. מומלץ לבדוק את הדרישות מול הנחיות רשם העמותות ועם בעל מקצוע שמכיר את נסיבות המקרה.
האם מייסד יכול להחליט על השכר של עצמו?
אדם בעל עניין אישי אינו אמור לקבוע לעצמו את תנאי ההתקשרות. יש לגלות את העניין האישי ולפעול באמצעות הגורמים המוסמכים בעמותה, בהתאם לדין, לתקנון ולהנחיות הרלוונטיות.
מה עושים אם המייסד הוא גם חבר ועד וגם מנהל מקצועי?
יש לבדוק אם ניתן לשלב בין התפקידים ומהן המגבלות החלות על חבר ועד. אין להסתמך על הפרדה מילולית בלבד בין "חבר ועד" ל"מנהל" כאשר אותו אדם ממלא את שני התפקידים בפועל.
במצב כזה חשוב לקבל ייעוץ משפטי וחשבונאי לפני אישור ההתקשרות או ביצוע תשלום. לעיתים יהיה צורך לשנות את מבנה התפקידים כדי למנוע סתירה בין ניהול העמותה לבין העסקה בשכר.
מה עלול לקרות אם משלמים בלי אישור ותיעוד מתאימים?
העמותה עלולה להידרש להסביר את מהות התשלום, את סמכות המאשרים ואת הטיפול בניגוד העניינים. מסמכים חסרים עלולים להקשות על הבחינה החשבונאית והמשפטית של ההתקשרות.
לכן יש להסדיר מראש את התפקיד, האישור, ההסכם ואופן התשלום. התוכן בעמוד הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חשבונאי או מיסויי.