כן, לשבור!
פורסם בקטגוריות על הרשת, על השמאל בתאריך 30 באוקטובר, 2009 מאת אבי וידרמן – 11 תגובותאבי וידרמן, חבר קדימה ממייסדי הרשת, סבור כי בימים אלו, בהם מתחילים לפעפע מנהיגי "הדור השלישי", הגיע הזמן הנכון לצקת תכנים וליצור מפלגות קוטביות אמיתיות לשבור את המבנה הקיים ואת החשיבה שהורגלנו אליה
זאב ז'בוטינסקי פותח במילים "כן לשבור!" את אחת מרשימותיו המפורסמות ביותר ביוני 1932. במאמרו זה קורא ז'בוטינסקי לשבור את ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל אשר לטענתו השתלטה לחלוטין על חיי הפועלים העבריים – עיתים אפילו בכפייה.
מאמר זה של ז'בוטינסקי מסמל בעיניי את הבלבול הגדול הקיים בישראל בין ימין לשמאל – הרי מעולם הימין פה לא היה ימין והשמאל – לא שמאל. תמיד ניתן למצוא במחוזותינו שמרן שמאמין בחלוקת המולדת ולעומתו סוציאליסט הדבק בשלמות הארץ. וכך אנו מוצאים רטוריקה שמאלנית – כן, לשבור (לא חסר הרבה בכדי שהיה נכתב "עולם ישן עד היסוד נחריבה") במאמר המכוון כנגד ארגון פועלים – מן הצד הימני של המפה.
הבלבול הזה נמשך עד ימינו אנו. לא פלא כי אין מבדיל בין שמאל לימין בימים אלו, על אף הקיצוניות המורגשת (מפלגת העבודה כעמוד התמך של ביבי?! Come on…) ביתר שאת. כך למשל, אם נמשיך לפשפש בימי העבר נגלה כי ז'בוטינסקי החזיק במשנה ליברלית מתקדמת ויש שיאמרו אפילו שמאלנית במושגים של היום – אלו אותם חמשת הממי"ם המפורסמים (מעון, מזון, מלבוש, מורה ומרפא) ז'בוטינסקי סבר כי כל אזרח ואדם זכאים להם (מעניין אם היה מוסיף היום את המ' של פרס: "מכונית לכל פועל" ואת המ' של ביבי: "מחשב לכל ילד" אבל את זה, נשאיר ב"צריך עיון") לעומת זאת, דווקא "אחדות העבודה", אחד הזרמים החשובים של השמאל הישראלי דגלה בגאון, עד לסוף שנות ה-80 בחזון ארץ ישראל השלמה. לאור זאת, מה הפלא שרחבעם זאבי (גנדי) ז"ל, טען תמיד כי הוא הוא – ההמשך האמיתי של מפא"י ההיסטורית?
הרי בקליפת אגוז שורשי הבלבול. אז מי כאן הימין ומי השמאל? איך ניתן בכל זאת להגדיר את המפה הפוליטית הישראלית? המשך קריאה »