ועכשיו, מה עכשיו

פורסם בקטגוריות כללי, על הרשת בתאריך 10 בנובמבר, 2009 על ידי תמי זנדברג – 6 תגובות

אורי זכי ותמי זנדברג מעדכנים מה הלאה – איך תיראה המשך הפעילות ברשת

 

אז עשינו אירוע, היה מוצלח מאוד. אנחנו רוצים קודם כל להודות לכל מי שלקח חלק: למי שארגן, שהפיץ, למי שסחב כסאות, למי שהתעניין, ובמיוחד למי שהגיע, ששמע וששאל, למי ששלח מייל, הצטרף לקבוצה והביע רצון להשתתף ולהיות חלק מן ההמשך.

את התמונות תוכלו לראות בפוסט הקודם, והודות לצלמות המוכשרות שלנו – מרב ריימונד, גוני ריסקין וסבינה פרנק – אפשר בהחלט לראות גם את האוירה והאנרגיות.

אבל עכשיו – זה זמן ההמשך. המשך קריאה »

והנה התמונות מאתמול

פורסם בקטגוריות אירוע מספר 1 בתאריך 3 בנובמבר, 2009 על ידי hareshet – אין תגובות

היה מעולה!

פורסם בקטגוריות אירוע מספר 1, על הרשת בתאריך 3 בנובמבר, 2009 על ידי hareshet – אין תגובות

הלופט של קסטיאל היה צפוף מאוד אתמול בתקוות ובאנרגיות טובות של יותר מ-200 אנשים, שהתגברו על הסערה בחוץ, גדשו את אירוע ההשקה שלנו והראו שיש מי שמאמינה שאפשר באמת לייצר פוליטיקה חדשה, אלטרנטיבית, מתקדמת. הפאנל המרתק של יוצאי השמינייה, בהנחיית רינה מצליח, היה סוכריה אמיתית לכל ג'אנקי של פוליטיקה – וגם סיפק כמה טיפים ונקודות למחשבה מהניסיון של המכובדים האלה בהקמת סטארט-אפ פוליטי שעסק בלשנות את המדינה.

תודה רבה לכל מי שבא. וזו עוד רק ההתחלה!

(בהמשך נעלה תמונות מהערב ועוד כמה מילים. חכו, זה מגיע)

הגיע הזמן לחילופי דורות בשמאל

פורסם בקטגוריות על הרשת, על השמאל, על השמיניה בתאריך 1 בנובמבר, 2009 על ידי תמי זנדברג – 8 תגובות

ה-סיפור של הבחירות האחרונות הוא כשלון השמאל. מפלגת העבודה בראשות המנהיג הישן-חדש אהוד ברק הגיעה לשפל חסר תקדים בתולדותיה של 13 מנדטים, ויחד עם מרצ שגירדה בקושי את אחוז החסימה הגיעו שתי המפלגות – שרק ב-1992 הקימו לבדן ממשלה – למספר המנדטים של מפלגת ישראל ביתנו של ליברמן.

מסכת התירוצים של שתי המפלגות עתירות הזכויות ההיסטוריות האלה החלה עוד לפני הבחירות. אהוד "עוסק בביטחון ולא בפוליטיקה" ברק, וחיים "ציפי גנבה לנו את הקולות" אורון לא שמו לב למה שהתרחש ממש מתחת לאפם, ולא מבינים עד היום שבפוליטיקה, הציבור אף פעם לא מטומטם, ואלה הפתקים שלו שנספרים בסוף היום.

חצי שנה לאחר הבחירות מצבו של מחנה השלום לשעבר מחפיר אפילו יותר: ברק עסוק בלאגף את נתניהו מימין בעודו משיל מעליו עוד ועוד מחברי סיעתו, ואילו השאריות של מרצ עסוקות בנסיון נואש לשכנע שלמרות שהציבור היוני הצביע קדימה בהמוניו הרי היא בעצם מפלגת ימין בתחפושת.

השבר האידיאולוגי והמנהיגותי שמאלה מהמרכז הוא כה עמוק, עד כי הוא נתפס כמובן מאליו, ואיש אינו חוקר עוד את גורמיו. ברצוני להציע סיבה חבויה למשבר הזה, שגם אם אינה כל הסיפור, יש בה כדי לשפוך עליו מעט אור. המשך קריאה »

תתרשמו

פורסם בקטגוריות על הרשת, על השמאל בתאריך 1 בנובמבר, 2009 על ידי איתי אשר – אין תגובות

פוסט אורח: איתי אשר, מעורכי האתר עבודה שחורה, סבור כי התארגנויות השמאל חוצות המפלגות צריכות להתעסק עכשיו בפירוק והרכבה של רשימות לכנסת

ב-2 בנובמבר צפוי להיערך בתל אביב אירוע השקה למיזם "הרשת"', המוגדר ע"י מקימיו כ"זירה לדיון ולעשייה פוליטית לצעירים בצד השמאלי של המפה, שנועדה לעודד שיח פוליטי מתקדם ושיתופי פעולה בין פעילים ממסגרות שונות". מבט מהיר בשמות הפעילים ביוזמה מגלה רוב לצעירים ממרצ (שניים מהם פעילים גם ב"עבודה שחורה") ומיעוט מהמשמרת הצעירה של מפלגת העבודה. מהבחינה האידיאולוגית אין כאן עדיין מגוון גדול, משום שהמשמרת הצעירה של מפלגת העבודה היתה בשנים האחרונות קרובה הרבה יותר למרצ בציר המדיני (עד כדי מפגשים עם אנשי חמאס), בציר הכלכלי-חברתי ובמיוחד בנוכחות בפעילות שטח נגד כפייה דתית. אפשר לקרוא למשתתפים "נוער הכאפות" ואפשר גם לקרוא להם דור העתיד של השמאל הציוני. בנוסף, חלק מאנשי "הרשת" שותפים גם ליוזמת "אפשר אחרת", גם היא יוזמה צעירה שהוקמה ע"י צעירים, אך בה הדומיננטיות היא של פעילים חברתיים, אנשי "אגף שמאל" בתנועה הירוקה ו"האגף היהודי" בחד"ש. המשך קריאה »

כן, לשבור!

פורסם בקטגוריות על הרשת, על השמאל בתאריך 30 באוקטובר, 2009 על ידי אבי וידרמן – 11 תגובות

אבי וידרמן, חבר קדימה ממייסדי הרשת, סבור כי בימים אלו, בהם מתחילים לפעפע מנהיגי "הדור השלישי",  הגיע הזמן הנכון לצקת תכנים וליצור מפלגות קוטביות אמיתיות לשבור את המבנה הקיים ואת החשיבה שהורגלנו אליה

זאב ז'בוטינסקי פותח במילים "כן לשבור!" את אחת מרשימותיו המפורסמות ביותר ביוני 1932. במאמרו זה קורא ז'בוטינסקי לשבור את ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל אשר לטענתו השתלטה לחלוטין על חיי הפועלים העבריים – עיתים אפילו בכפייה.

מאמר זה של ז'בוטינסקי מסמל בעיניי את הבלבול הגדול הקיים בישראל בין ימין לשמאל – הרי מעולם הימין פה לא היה ימין והשמאל – לא שמאל. תמיד ניתן למצוא במחוזותינו שמרן שמאמין בחלוקת המולדת ולעומתו סוציאליסט הדבק בשלמות הארץ. וכך אנו מוצאים רטוריקה שמאלנית – כן, לשבור (לא חסר הרבה בכדי שהיה נכתב "עולם ישן עד היסוד נחריבה") במאמר המכוון כנגד ארגון פועלים – מן הצד הימני של המפה.

הבלבול הזה נמשך עד ימינו אנו. לא פלא כי אין מבדיל בין שמאל לימין בימים אלו, על אף הקיצוניות המורגשת (מפלגת העבודה כעמוד התמך של ביבי?! Come on…) ביתר שאת. כך למשל, אם נמשיך לפשפש בימי העבר נגלה כי ז'בוטינסקי החזיק במשנה ליברלית מתקדמת ויש שיאמרו אפילו שמאלנית במושגים של היום – אלו אותם חמשת הממי"ם המפורסמים (מעון, מזון, מלבוש, מורה ומרפא) ז'בוטינסקי סבר כי כל אזרח ואדם זכאים להם (מעניין אם היה מוסיף היום את המ' של פרס: "מכונית לכל פועל" ואת המ' של ביבי: "מחשב לכל ילד" אבל את זה, נשאיר ב"צריך עיון") לעומת זאת, דווקא "אחדות העבודה", אחד הזרמים החשובים של השמאל הישראלי דגלה בגאון, עד לסוף שנות ה-80 בחזון ארץ ישראל השלמה. לאור זאת, מה הפלא שרחבעם זאבי (גנדי) ז"ל, טען תמיד כי הוא הוא – ההמשך האמיתי של מפא"י ההיסטורית?

הרי בקליפת אגוז שורשי הבלבול. אז מי כאן הימין ומי השמאל? איך ניתן בכל זאת להגדיר את המפה הפוליטית הישראלית? המשך קריאה »

קטנה על בית אל-על

פורסם בקטגוריות אירוע מספר 1 בתאריך 30 באוקטובר, 2009 על ידי תמי זנדברג – 2 תגובות

תמי זנדברג, חברת מועצת העיר תל אביב-יפו וממייסדות הרשת, על ההיסטוריה של הבניין שבו יתקיים (ביום שני!) אירוע ההשקה שלנו

בית אל על הוא אחד מבנייני המשרדים הראשונים שנבנו בתל אביב, ויועד במקור למשרדי חברת אל על. הוא תוכנן ע"י האדריכלים דב כרמי, רם כרמי וזאב מלצר, והיזם הוא הקבלן המיתולוגי התל-אביבי ויקיר העיר תל אביב, אריה פילץ. הבניין, שהוקם על חורבות קולנוע "בית העם", נחנך ב-1963. הוא מתוכנן בסגנון ברוטליסטי האופייני לתקופה ונכלל ברשימת השימור של תל אביב.

קומת הביניים בה נמצא הלופט, תוכננה במקור להיות מוקדשת לציבור, כמטלה ציבורית בה צריך לשאת היזם בתמורה לזכויות הבניה הניתנות לו. בקומה תוכננה להיפתח ספריה ציבורית, אולם כפי שקורה פעמים רבות בחיי התכנון והבניה בתל אביב, כוחה של היזמות הפרטית חזק מזה של היכולת הציבורית, העירייה מעולם לא מימשה תכנית זו והקומה נותרה מיותמת.

המשמעות היא שהציבור לא נהנה משטח שהוגדר לטובתו, בעוד שהיזם מימש את מלוא הזכויות שהוקנו לו בתמורה לאותה "מטלה ציבורית". מקרים דומים ניתן לראות גם בפרוייקט רובע לב העיר, בו הוגדרה מטלה ציבורית של בריכת שחיה, אשר הוקמה אולם נעולה בפני הציבור; בפרוייקט אנדרומדה ביפו, אשר אמור היה להעניק שטח ציבורי פתוח לטובת תושבי האזור אולם שטח זה נעול היום ונמצא בשימוש דיירי הפרוייקט בלבד; ועוד.

לאחר שנים ובלית ברירה, רכש היזם פילץ את הקומה הנוספת, ופתח בה משרדים ושימושים פרטיים נוספים. לאחרונה רכשה את הקומה מידי פילץ משפחת קסטיאל, וכפי שעושה המשפחה בשנים האחרונות, גם פה היא מגדירה מחדש את המרחב התל אביבי הפרטי. הקומה חולקה לחללים קטנים המשמשים חללי סטודיו ומשרדים ליזמים תל אביבים צעירים, והחלל המרכזי, המעוצב כלופט, משמש אולם כנסים ואירועים באופי שונה מאוד הן מ"צוותא" המיתולוגי והארכאי והן מאולמות הכנסים ההיי-טקיים שבמלונות ובמרכזי הקונגרסים.

אירוע ההשקה של הרשת יתקיים ביום שני הקרוב, 2 בנובמבר, בשעה 19.00, בלופט של קסטיאל בבית אל על, רח' בן יהודה 32 (פינת שלום עליכם), תל אביב. באירוע ידברו – לראשונה זה 20 שנה – חברי השמיניה ההיסטורית עם רינה מצליח על פוליטיקה דורית, הצלחות וכשלונות. לחצו כאן לכל הפרטים

ביטניקים

פורסם בקטגוריות כללי בתאריך 29 באוקטובר, 2009 על ידי hareshet – 2 תגובות

אנחנו בדרך כלל לא נוהגים להגיד שאנחנו מתגעגעים לפוליטיקה של פעם, אבל בכל הקשור לתספורות, אפשר בהחלט לדבר על ערגה.

ואין ספק שיש פה בחירה קשה מאוד באזורי שיא הגרוב בין צחי הנגבי ליוסי ביילין. ייתכן שבמקרה הזה צריך להצביע לפי הלב ולא לפי השכל.

האיחוד ההיסטורי של חברי השמינייה, מינוס הפריזורה, יתקיים בארוע ההשקה של הרשת, ב-2 בנובמבר ב-19:00 בלופט החדש של קסטיאל, בן יהודה 32 ת"א. הנה כל הפרטים.

להשיב את הפוליטיקה לעם

פורסם בקטגוריות כללי בתאריך 29 באוקטובר, 2009 על ידי עילאי הרסגור הנדין – 4 תגובות

נדמה כי מעולם לא היה מעמדה של הפוליטיקה במדינת ישראל ירוד יותר מאשר בימים אלה. חברי כנסת, שרים ואף נשיא לשעבר יושבים בכלא או לפחות על ספסל הנאשמים, מנהיגי מפלגות לוקחים את המנדטים שקיבלו ומיישמים מדיניות הפוכה לזו של מצע מפלגתם, ובכלל הפוליטיקאים שמנהלים כיום את המדינה לא נותנים תחושה שיש להם חזון כלשהו לגבי העתיד.

באווירה כזו לא פלא שיש סלידה כה גדולה מעיסוק בפוליטיקה. הפוליטיקה נתפסת בעיני רבים כעיסוק בזוי, והעוסקים בה מצטיירים כאנשים אשר היושר אינו בדיוק נר לרגליהם. יתרה מכך: הציבור איבד את התחושה שיש לו יכולת להשפיע על מדיניות הממשלה. כך נוצר לו מעגל בו מצד אחד פוליטיקאים עושים ככל העולה על רוחם, ומצד שני סלידתם של האזרחים מתבטאת ביאוש ובפסיביות המאפשרת לאותם פוליטיקאים להמשיך להתנהג כפי שהם מתנהגים, ללא חרב של משפט הבוחר המתנופפת מעל לראשיהם. המשך קריאה »

בין ועידת הנשיא לוועידת ג'יי-סטריט

פורסם בקטגוריות אירוע מספר 1, על הרשת בתאריך 27 באוקטובר, 2009 על ידי דרור מורג – 5 תגובות

לא טרחתי להישאר למליאת הסיכום בועידת הנשיא. שלושה ימים מרתקים עם מיטב המוחות והכישרונות מכל העולם ומישראל הסתיימו בחזרה למציאות החשוכה. הקללות היו צפויות. הגידופים ידועים והבורות האטומה לא איחרה לבוא. אלי ישי היה במיטבו.

הנשיא פרס הצליח לעורר השראה במוחות כל באי הוועידה. האתגרים וההמצאות, היישומים מצילי החיים והפיתוחים הטכנולוגיים הם אמיתיים ויכולים לשנות את המציאות העולמית ולשים את מדינת ישראל במוקד ההצלחה. טכנולוגיות נקיות – מים וחשמל, יכולות לשנות את תפיסת העולם את מדינת ישראל, לפחית את העוינות ולהפוך את חוסר הלגיטימיות של מדינת ישראל להתקיים בעיני רבים בעולם, בגלל המצב המדיני, למוקד הערצה וחיקוי. המשך קריאה »