הספסל נגמר – פוסט פתיחה
לאחרונה פורסם בעיתון "The Marker" סקר מקצועות נחשקים בקרב בני נוער. במקום האחרון, המקצוע שנתפס בזוי ביותר היה לא אחר מאשר חבר כנסת. זה בטח לא מפתיע אף אחד. זילות התחום הפוליטי, שיתכן שהמערכת הפוליטית הרוויחה אותו ביושר, הפכה כבר מזמן לספורט לאומי.
אנחנו יכולים לגחך על כך, להיות ציניים, אך ערעור המעמד של הפוליטיקה היא סכנה אמיתית ומוחשית לדמוקרטיה, וזו לא הגזמה.
בבחירות האחרונות נמחק למעשה השמאל הממסדי מהמפה הפוליטית. כולנו חווינו זאת ברגשות מעורבים: מצד אחד, המפלגות שהקימו את המדינה, שרבים מאיתנו הזדהו איתן כל חייהם, נעלמו בבת אחת. מצד שני, התעוררה בנו סוג מוזר של התרוממות רוח, כי הרי כבר זמן ארוך שמנו לב לתחושת ההיבריס בגופים הללו, הרגשנו מה הם עושים לא נכון, וגם לא הסתרנו מה אנחנו חושבים, אבל אף אחד לא הקשיב.
לפני כמה שנים, מספר חודשים אחרי שנבחרתי להיות יו"ר צעירי מרצ, יצאתי למשלחת של המועצה האמריקאית למנהיגים פוליטיים צעירים לארה"ב. היו שם עוד שבעה חבר'ה מרשימים מהעבודה והליכוד (שתי מפלגות שבעבר הייתי חבר בהן…). להפתעתי, ברבים מהויכוחים הפוליטיים על לאן צריכה ללכת ישראל, מצאתי את עצמי יחד עם חלק מה"ליכודניקים" (שאחד מהם, אבי וידרמן, היה יועץ רה"מ שרון!) בצורך לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני וסיום לכיבוש, כנגד חלק מהחבר'ה מהעבודה, שאמרו שזה יכול להמתין כי הנושאים החברתיים יותר בוערים. אמרתי אז לאבי שזה לא יכול להיות, שלא יתכן שאיש מרצ ואנשי ליכוד כל כך קרובים בדעות, ושאין לי ספק שרעידת אדמה פוליטית בפתח. בשנה שלאחר מכן הוקמה קדימה.
לאורך הקדנציה שלי כיו"ר צעירי מרצ מצאתי את עצמי הרבה פעמים מתוסכל – מצד אחד יש מעט מדי חבר'ה רציניים ומוכשרים שמוכנים להיכנס לפוליטיקה, ושכבר יש הם מפוזרים בכל כך הרבה מפלגות וגופים פוליטיים שונים.
לאחר הבחירות האחרונות והתמוטטות הסדר הקיים חברי מיקי גיצין (שעכשיו לומד בלונדון) ואני גילינו שאנחנו חושבים בדיוק אותו דבר. יצא ששנינו היינו מובטלים לרגע, וכך היה לנו זמן להפוך את התחושה שמתוך התוהו ובוהו הזה אפשר לברוא משהו חדש וטוב, שיחבר חיבורים שלפני כן לא היו מציאותיים. כך נולדה הרשת.
הרשת מבקשת להיות הזירה שבה ניתן יהיה לשתף פעולה. לקיים חיבור סינרגטי בין כל הגורמים המוכשרים הללו שמבקשים ישראל טובה יותר – ישראל שלא שולטת על עם אחר אלא חיה בשלום ובטחון בין שכנותיה, ישראל של סולידריות חברתית, ישראל מתקדמת. יש בינינו צעירים שפעלו ופועלים בתוך המפלגות: קדימה, העבודה, מרצ. אחרים מתחומים אחרים: אנשי עסקים, היי-טק, תקשורת, אקדמיה ועוד. להוות זירה למפגש, להחלפת רעיונות וגם למימושם.
הרשת היא כמו קוביית לגו – היא יכולה להתחבר לקוביות נוספות, היא יכולה להיות בסיס למבנה חדש ובאפשרותה גם להינתק אם לא מתאים. הזירה היא הפוליטיקה – כי היא הזירה המרכזית לשינוי בדמוקרטיה.
אין לנו את המותרות לשבת על הספסל. אנחנו חייבים לעלות למגרש כי מצד אחד זו יכולה להיות שעתנו היפה ביותר, אבל מצד שני, אם לא נעשה משהו, אנחנו לוקחים על עצמנו שותפות באשמה על מה שהולך לקרות כאן. אז יאללה, עולים למגרש.
אורי זכי
מברוק ובהצלחה!
כל הכבוד.
שמחתי מאד לקרוא על התארגנות השמאל החדשה הזו והצטערתי מעוד לשמוע שזה סתם עוד מאותו הדבר. עוד פעם תהליך השלום לפני הכל ? ככה אנחנו רוצים לחזור להיות רלוונטיים ? המקום היחידי בו אפשר להתחבר בחזרה אל רוב העם הוא ענייני החברה.
הסמיכות המצערת ל"עוד מאותו הדבר" גרמה לי לכתוב "הצטערתי מעוד" במקום "הצטערתי מאד". ועל כך אני מצטער
הי עדן,
מצטערת לשמוע שהתאכזבת, אבל אני לא יודעת למה קיבלת את הרושם שהרשת מעמידה את תהליך השלום לפני הכל. היא לא. היא גם לא מעמידה את העניין החברתי לפני הכל. מה שניסינו להשיג הוא זירה לשיתופי פעולה בכל מני נושאים שחשובים למי שרואים את עצמם כשמאל. באופן אישי, היה לי חשוב להשתחרר מהמגבלות של מסגרות קיימות, שמחוייבות לפרדיגמות כמו אלו שאתה מתאר ומסובכות בדיונים פנימיים אין סופיים. יש לך נושא חברתי ספציפי שחשוב לך? יאללה, תעלה את זה, כאן, תגיע לאירוע ב-2 בנובמבר ואולי נצליח נגבש קואליציה שתקדם אותו.
אני שמח על המאמץ ושמצאתם לנכון להקים לכם בלוג ולחשוף את התלבטויותיכם ותחושותכם ברבים.
עם זאת, לא ברור מה הפואנטה בעצם. מועדון חברתי לשמאלנים בעיני עצמם?
יש כל כך הרבה דברים שקורים ודורשים פעולה מיידית, ואתם מבקשים להתכנס בלופט לפאנל ומשקאות, ועוד עם פאנל בראשות האנשים שהובילו למצב הנוכחי?
אורי
אורי – איפה היית מעדיף שנערוך את האירוע? בצוותא?! רק אל תגיד לי "בשדרות" און איזו תשובה פופוליסטית כזו.
עדן – כן, הכיבוש בעיני הוא הבעיה המרכזית והמאיימת ביותר על ישראל היום, שלא מאפשרת להתמודד בצורה רצינית עם בעיותיה האחרות של ישראל. זו דעתי. היא לא מחייבת את הרשת – שהיא קבוצת פעולה, ששמה לה למטרה להיות בית פוליטי כשהבתים הפוליטיים קרסו. בואי לאירוע, בואי לפעילויות, תזמי פעילויות חברתיות – יש לך סיכוי שלא קורה הרבה להיות מובילה במשהו חדש, להטביע חותם. הרשת היא בבואה של סך חבריה. אין בה הרארכיה.
הגיע הזמן שפוליטיקה תחזור להיות משהו שכיף להיות בו. שמגניב להיות בו. שאינו מרחיק. האיום השני על ישראל בעיני היא התמוטטות האמון במערכת הפוליטית. חייבים שכמה שיותר חבר'ה צעירים ומוכשרים יכנסו לעשיה פוליטית, לפני שיהיה מאוחר מדי.
השמיניה עשתה את זה בנקודת זמן מסויימת בהיסטוריה – בשנות ה- 90 :ישראל, תחת ממשלת רבין, עברה מהפך קונספטואלי – מדיני, חברתי ועוד – מי שהובילו את השינוי הזה בשיח היו בעיקר חברי השמיניה. גם נכון שכאשר המקל עבר אליהם הם נכשלו. אני חושב שיהיה מאד מעניין לשמוע איך הם רואים את הדברים – את הצלחותיהם וכשלונותיהם. אני גם מאמין שהרבה חבר'ה יאהבו את השילוב של המקום, הדיון – וכך יש סיכוי להכניס אותם לעשיה.
מקווה לראות את שניכם ב 2/11…
אורי
אורי,
הייתי מעדיף שתפתחו בפעולה ישירה, ולא בעוד פאנל וערב לשיחות. אם אתה רוצה אני יכול להציע כמה פעולות במסגרת המאבקים הרבים שמתנהלים כיום שצריכים את העזרה שאתם יכולים להעניק.
אולי אני לא קהל היעד שלכם, כיוון שאני כבר מעורב פוליטית, אבל בעיני זה נראה שהכל במדינה מתמוטט, ויריית הפתיחה שלכם היא מסיבת קוקטייל עם חבורה של לשעברים. בתור הצהרת כוונות זה די מאכזב.
אני חושב שזו פעילות ברוכה, אני שמח שאתם מתארגנים לפעילות פוליטית עצמאית ואני אבוא להתרשם ומקווה שאופתע לטובה.
אורי
לגבי מיקום – אם כבר מדברים על להתחבר אל הציבור – למה לא לעשות את ארוע ההשקה במקום ציבורי פתוח? נניח גן מאיר?
הרי הרעיון זה להפתח לקהל חדש של אנשים, עוברי אורח, שאולי יתענינו ויטו אוזן.
(והיוזמה כמובן ברוכה מאוד)
כתוב נהדר
נתראה שם
התקווה שלי (אני כבר לא צעירה) ומה שיציל את המדינה הוא דור חדש של צעירים בפוליטיקה
לכן, היוזמה ברוכה והלואי שתצא מכם בעתיד קבוצה של פוליטיקאים ישרים , יצירתיים ומוכשרים.
נמאס לי מהמילה מפלגה – זה פילוג , המפלגות מנציחות את הפילוג בנו ואין מאחד!
כל מפלגה בתוכה גם מפולגת (כל מפלגה אפשר לחלק ל- 4 קבוצות שונות)
שמאלני – המילה הפכה כמעט לקללה.
לכן, תצליחו אם תשמרו על אחידות רעיונית של החברים אל תתנו לריבוי הדעות והרעיונות לחתור ולפלג
זה נשמע לא דמוקרטי אולי – אבל -צאן צריך רועה, עם צריך מנהיג, מה שיש כרגע זה לא מנהיג זה" מתאם מפלגות"
תמיד מישהו יחשוב שהרעיון שלו יותר טוב והוא יצעק חזק וכמה יצטרפו אליו והרי לך פילוג,(ראה חלק התגובות לפוסט)
דרך צלחה…